אור החמה על ספר הזהר א:קפו

אלא הכי תנינן לית עלמא מתקיימת אלא על האי ברית. פי' שהי' להם להתחיל השבח בנס הנעשה להם במפלת סיסרא ולא בענין פריעת הברית. ולפרש פרעות לשון נקמה לא אפשר דהא בהתנדב עם לא קאי. ולפרשו על נדבת המלחמ' לא שייך מלת עם שמורה על הכללות. ואמר כי סבת שליטת האומות ביטול המצוה והקיום והפריעה הי' סבת הנצחון והנס:

לית עלמא מתקיימא וגו' דכתיב וגו' ומשום דקרא לא קאמר חוקות שמים וארץ לא אשים אלא לא שמתי דמשמע דאדרבה נברא לבד. לזה אמר דהא שמיא וארעא ע"ד מתקיימין וא"כ אם לא בריתי יומם וליל' שהם מקיימין העולם תמיד חוקות שמים וארץ לא שמתי בתחלת בריאתם. מפני שאין ראוי לבראתם כדי שיתבטלו ואם אין להם קיום בריאה למה. ולפרש הפסוק כפשוטו שתחלת בריאתו היה על ברית אי אפשר משום דקרא קאמר בריתי יומם וליל' ותמידות זה אינו אלא לקיומו תמיד ולזה אמר לית עלמא מתקיימא וגו' דכתיב וגו' והשתא קשיא ליה מלת חוקות דלימא שמים וארץ לא שמתי. לז"א נימוסי שמיא וארעא ירצה חוקי השמים והארץ שהוא מטר השמים ויבול הארץ שהוא ברכה וקיום העולם. והשתא קשה מאי לא שמתי לא אשים מבעי ליה כמו ועצר את השמים ולא יהי' וגו' ולזה אמר קיימי בקיומייהו כלו' עושים דרך המופקד להם לחק מעת בריאתם והשתא ניחא לשון לא שמתי אותו הדרך וחוק להם לקיומם של תחתונים. והשתא קשה א"כ כיון שקיום העולם אות ברית בביטולו היה ראוי שיבטל העולם בזמן דבורה. לז"א וכל זמנא דח"ו ישראל מבטלין וגו' כי ביטול העולם היינו שלא יהיו חוקי שמים וארץ וביטול החוקים להם יורה על סילוק השפע והברכות דהיינו חיותם וקיומם. וז"ש שמיא וארעא לא מתקיימי אינם חיים משפע העליון ומטעם זה ברכאן לא משתכחי והעדר הברכות גורם הכנעת הקדוש' ותגבורת הקליפות והיינו שליט' האומות. ואו' ומה בטילו מנייהו דלא אתפרען. שח"ו שלא היו מלין כלל אלא מלין ולא פרעין.

את ה' היינו יו"ד של ברית כי מיל' מ' ופריע' יסוד וכשפרעו ברכו והשפיעו ה' שהוא י' של ברית שהוא השם כדפי' לאעלא להו לארעא שאין נכנסים לארץ עד שיהיו צדיקים ביוד של צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, ואו' שנית פריע' על מילתם מקודם.

מלכו אתנטרת ליה. וא"ת והרי קודם זה חלם על המלכות לזה אמר אתנטרת ליה ששמרו לו המלכות ואפי' שיש לו סבות שימנעהו כגון היותו עבד וכדומה. ואו' שליטין על כל מלכין וגו' וא"ת והרי המלכות הוא מפרץ לזה אמר מלכין שליטין כי בזכות בועז עמדו דוד ושלמה שכבשו האומות. ואו' ומלכא משיחא וגו' דהיינו ה' צדקנו מדה כנגד מדה שמו של הב"ה כנגד הפריעה. צדקנו כנגד המילה צדק ודאי.

לא נטר ליה דוד מלכא כדקא חזי. פי' ומפני שלא חטא אמר לא נטר כדקא חזי. הרמ"ק זלה"ה.

גיליון ויעזבו את ה' ממש. אפשר שדורשו מלשון ויעזבו את ירושלם עד החומה שהוא ענין בנין מפני שם השם שהוא ברית קודש מקליפות הערלה ודחיק הכי משום דתרי ויעזבו את ה' כתיב בענין א"נ מלת את קא דריש דהיינו אות ברית.

מאי צור אלא אסוותא. כמו הצרי אין בגלעד:

מלכו אתנטרת ליה. והפך מזה לפי שמשבט שמעון היה זמרי שטמא בריתו לא זכה שמעון להעמיד משבטו לא שופט ולא נביא כדאיתא בילקוט בשופטים:

מנלן מבועז וגו' האי דלא זכה בועז למלכו איהו גופיה כיוסף משום דאצטרך לאומי אומאה והיינו דנקט קרא דחי ה'. ואתיא כההיא דקאמרו מארי מתניתין דלא ידכר ליה ליצה"ר יום המיתה אלא לבסוף משום דלא ליפרוש מהכריחא. ואתיא כברייתא דספרי דלא חשיב יוסף בכלל צדיקייא דאשבעו יצרהון ודלא כמדרש דחשיב נמי ליוסף עכ"ל: