אור החמה על ספר הזהר א:קפד

אתרק על רישיה ואשקי לי'. הוא ראש לקבל השפע וממנו לתחתונים.

בגו אינון נטיען * אולי צריך כאן לציין דבגו גנתא דעדן. או אולי דבגנתא קא דייק. וגו' הם הנשמות הצדיקים וכל כחות שבגן.

צייתין לי' ושומע כעונה ונחשב להם תורתו כאלו כולם עוסקים בתור' ההיא להיות נשפע להם השפע ההוא א"כ כיון שזכו על ידו ראוי שיהי' הוא בכללם:

ודינין לא משתכחן שהם נכנסים בנוקבא דתהומא רבה מפני פחד ה' ומהדר גאונו כדי שלא יתבטלו.

ודוד הוה ידע ומה הוה ידע וגו' כלו' מה איכפת ליה בהאי אם ידע ענין זה.

אי הכי אמאי כתיב חצות לילה. פי' כיון שדוד הי' אחוז במדת המלכות הנק' לילה לסגי שיאמר לילה אקום וגו'. מהרמ"ק ז"ל:

והרח"ו נר"ו כתב. ר' אבא הוה אתי מטברי' לבי טרוניא וגו' מעש' זה הוא פ' וירא דף ק"א במדר' הנעלם * אין מעשה זו דהתם ומעשה דהתם הי' קודם לזה. וצריך לציין דיבור זה בדף צ"ד ד"ה ואתר דא הא דיינוה לעילא: ובאתרין סגיאין באורייתא הכי אשתכח. כגון נגעי פרעה על דבר שרה כנז' לעיל גם ענין אחשורוש.

ודאי פלגות' קדמית' דינא הוא וגו' נ"ל כי חלק האחרון ממלכות הם ה' תחתונות אשר הם אצלינו ראשית הליל' היא דין וחצי העליון הם ה' ראשונות שבה הם חסד עכ"ל: