אור החמה על ספר הזהר א:קפג

זכאה חולקהון דישראל דאורייתא אוליף להו וגו' פי' מפרשת בני בנימן שנשארו בלא בת זוג כולם שהמיתו אותם והם באו דרך חטיפה וכן האחר חוטף ברחמים: ואו' אורחוי דקב"ה הנהגתו בסוד הזווג והגלגול וענין זה אינו צריך אלא לפני הב"ה גנוז להנהג' והתור' גלה אותו כדי שלא יתעלם דבר מהצדיקים:

דקב"ה קרא לון צדיקים וגו' פי' קודם היותם פועלים הצדקות דכתיב ועמך כול' על הסתם נקראים צדקים ובמעל' זו שהיא לבד חבה מלפני הב"ה הם זכאין מכל שאר עמין כי בחר בהם הב"ה ולחבתן הוא קורא אותן צדיקים לא מצד מעשים.

דתניא וגו' כלו' על צד החסד קרא אותם צדיקים כי לפי האמת לא ימצא צדיק בדינו בעולם תדע דתניא וגו' מארי דגדפין הם המלאכים בעלי כנפים לנתר בהם על הארץ:

ומאריהון דמדין הם בני דינין שבהיכל זכות:

ונשמתיה אסהידת לאמת מפיו מדות בעלי כנפים וקודם שלא העידה אין דנים דינו כלל:

ר' יהודה אמר וגו' אפשר דפליג בתרתי הא' דלעיל קאמר קלא דהיינו עון הדבור לבד והוא הוסיף כל מעש'. הב' אפשר שאין צריך מארי דגדפי' אחר שהנשמ' עצמ' היא מעיד' כי הודאת בע"ד כמאה עדים דמו. ואו' מאריה דמפתחן דממנן על שמשא נר' שיש לו שני מנויין הא' ממונ' על השמש והב' שהוא עצמו בעל המפתחות. ואין ספק שהמלאך ההוא אצילותו מת"ת שהוא השמש דאצילות. ונודע היותו לת"ת י"ב גבולי אלכסון וכנגדם י"ב תרעין נכנס אחר ששמש כל היום והוא בעל המפתחות לפתוח מעצמו י"ב שערים אלו. שכן הת"ת מעצמו פותח י"ב גבוליו שהם חלוני רקיע להאיר שפעו למט' בארץ מלכות. וכן הממונ' הזה כאשר השמש תחת הארץ כי אז הוא ליל' לבני הישוב המלאך מתאסף הבית' שאינו משפיע אלא בעולם הישוב דוקא. ואו' ושרי לאכרזא לאסוף כל השרים וכל המלאכים כדי שיתפשטו החיצונים. ואו' אינון מפתחן שהיו ביד הממונה על השמש. ואו' נטורי תרעי עלמא שערים שדרך בהם יבא השפע לעולם ומלאכים ממונים על השרות ההוא שהם כלי נפתח לשפע ההוא ובליל' נאספים מפני שקבלתם מהת"ת שהוא מדת יום. ואו' לית מאן דפתח פטרא שקבלת המלאכים שפעם ע"י השיר ועתה כולם בחשאי בלתי משוררים ובלתי מקבלים ואו' דינין דלתתא החיצונים והממונים עליהם מצד הדין:

וסיהרא שארי המלכות משפעת דיניה ועד חצות ליל' היא מתגוללת בדינים:

ומארי דיבבא מלאכים מצד הגבור' שהם ג"כ בעלי דין:

תקעין מצד החסד דהיינו יום שעבר ומיללין מצד הדין והליל' ותקעין מצד הת"ת מדת יום שיבא.

כדין מתערין שירתא וגו':

ואתחייבת בדינ' שאין צדיק בארץ.

צפורין מתערין הם המלאכים בשירם והצדיקים בג"ע לעסוק בתור'.

סטרא דצפון צד הגבור' להשפיע במלכות מצד הת"ת וזהו ברוחא דקאמר כי בתחלת הליל' יונקת מהגבור' מארי דינא החזק ובחצות מצד הגבור' בבחינת הת"ת והיינו רוח צפוני שמנשב בכנור דוד ומפני היות בחינת הת"ת מצד הגבורה דין צריך להתמתק מצד החסד והיינו דקאמר קם בקיומי' שרביטא דהיינו וא"ו מצד החסד והיינו דבשטר דרום ובטש בההוא רוח' משפיעו למתקו ולפי' שכיך ושקט מדיניו ואתבסם:

אתער קב"ה בנמוסוי היינו יחוד קב"ה ושכינתי' ויחודם בחצות הליל' עם הצדיקים בג"ע:

משיך עלי' אח"כ ביום והיינו יומ' יצו' והטעם משום דבלילה שירה עמי וכיון שהוא מקשט השכינ' ניתן לו חלקו מהייחוד ביום מצד החסד המתעורר אל הייחוד:

תדיר בין בהיותו בעולם הזה בין בהיותו בעולם הנשמות.

נטיען דגינתא וגו' שש קצוות שבמלכות שנק' גן ושש קצוות נטיעותי'.

אשתקיין יתיר נוסף על השקאתם מששה קצוות עליונים. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג כ' ה"ג דא הוא אחר דאין לו בת זוגו: אפי' שעתא חדא גרסי' ויהי אברם בן תשעים שנה וגו' ר"י פתח ועמך כלם צדיקים וכו' דקב"ה קרא לון צדיקים ריש פ' ויחי * וריש פ' נח כמו שנתבאר כו'. שנתבאר שם ע"ש: מאה ועשרי' ותמניא אלפי מארי גדפין וכו' ה"ג גדפין מלשון כינופייא מחנות של מלאכים. ושמעין קלא כל מציאו' קול שאדם מוציא מפיו הן טב הן ביש כדמסיק. למארי דמארין. לאדוני האדני' מלכות. ואפשר שהם הע' סנהדרין שבהיכל זכות שלפניהם נדונים כל ענייני העולם ונקר' כן לפי שיש כמה בתי דינין למטה מהם והם ב"ד הגדול ולמעל' מכלם: כד נשף יממא כד יפוח היום ולישנא דקרא נקט: מאריה דמפתחן אפשר שהוא מטטרון כדמשמע מפ' ויחי [רכ"ג ב'] דא איהו נער דאחי' תרי"ג מפתיחן עילאין וכו' כן * צ"ל וכן נזכר כו'. נז' בפ' בראשית נ"ו: עאל בתריסר תרעין וכו' כלומר וכבר נכנס בכל תריסר תרעין בכל היום שהם י"ב שעות והממונה הזה בכל שעה ושעה מהי"ב שעות פותח שער א' ונכנס שנמצא שבערב כבר עאל בכלהו בכל אינון דהיינו שנים עשר תרעין. תרעין סתימי"ן סותמין כל שערי ההיכלות לבל יכנס בהם ערל וטמא כנזכר בפרשת וישלח קע"ב. בכל אינון נרא' לי למחוק ב' דבכל אינון: כרוזא גבריאל: נטורי עלמא אותם המלאכים שיש מימינו ומשמאלו של אדם ששומרים אותו מכמה מזיקים דקיימין עלן ככסלא לעוגיא: לית מאן דפתח פומא תימה דבפרשת ויחי דף רל"א אמר שיש ג' משמרות ראשונה משוררים מזמור הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו' וכן בפ' ויקהל דף קצ"ה ע"ש וי"ל שקודם בעוד שמתכנסין וסלקין כל א' וא' למקומו ועד שיבאו מעוררי השיר כדלקמן אינן משוררי' אבל אחר (כאן מצאתי חסר מההעתק'). עכ"ל הרא"ג: