אור החמה על ספר הזהר א:קסו

ואי תימא וגו' כיון שאני רוא' שיש מי שיש לו נפש כדלקמן ואין לו רוח. א"כ גם מי שיהיו בו שתיהם נאמר שהם תרין דרגין בפרודא מאחר שימצא הנפש בלא רוח. לאו הכי דהא דרגא חד אינון נפש ורוח יחד בלי פרודא. וא"ת א"כ איך ימצא נפש בלא רוח לז"א ואינון תרין דרגין בחבורא חד וא"כ בתחלה הם כל א' בפני עצמו ולכך ימצא מי שיש לו נפש ואין לו רוח אמנם אחר היותם באדם הם תרין בחבורא שאינם מתפרדין בענין שהם דרגא חדא כדפי'.

וחד עלאה דשלטא עלייהו והיינו הנשמ' והיא כעין הבינה על הת"ת ומלכות וכמו שהבינ' קושרת ומייחדת ת"ת ומ' כנודע כן הנשמ' היא קושרת ומייחדת הרוח והנפש. ואו' שלטא עלייהו הכוונ' שהם מתנהגים למטה כרצונ' והיינו שליטה עליהם:

ואתדבק בהו ואינון בה. הענין כי הבינ' צריכה התעוררות מלמט' והיינו סוד למען יזמרך כבוד ולא ידום. וכן ממש הנשמ' נהנת ממעשה המצות העול' אליה מהנפש והרוח ולכך ואתדבק בהו ממש הנשמ' מתדבקת ברוח ונפש לסבת התועלת הנמשך לה מהם וכחה בהם לסבה הנז'. ואינון רוח ונפש ביה [בה] בנשמה דהיינו כענין דבקות ת"ת ומ' ומציאותם בבינ' להיותם שואבין שפע וחיות עליון ממנ' ואף כן נפש ורוח דבקים בנשמ' להיותם שואבים ממנה חיות עליון.

ואקרי נשמ' שמה יעיד עליה שהיא מהבינ' כענין ונשמת שדי תבינם והיא נשמ' וחיות לתחתונים וכן הנשמ':

וכולהו דרגין סלקן ברזא דחכמתא וגו' היינו שנפש ורוח ונשמ' הם סוד הו"ה והחכמ' סוד יו"ד. ונודע שכללות האצילות כולו בחכמ' וכן החכמה מתפשטת בהם וז"ש כד מסתכלאן או מסתלקאן אינון דרגין יסתכל בר נש בחכמ' עילאה. והטעם כי מציאות ו"ה בה' ראשונ' והיא מציאות' בהם ג"כ. וכן מציאות הו"ה ביו"ד ויו"ד ג"כ הוא מציאותה בהם:

והאי נשמה עייל בהו וגו' דהיינו מציאותה בהם וזהו סבת ומתדבקין בה להתעוררות העולה. והפסיק בין זה לזה בענין החכמ' מטעם שמציאותם אשר בחכמ' גורם התפשטות הנשמ' בהם. מפני שע"י השפעתה בהם ודבקותם בה יש לה כח לעלות אל החכמה בסוד הדעת הקושרם.

אקרי קדוש מצד החכמה והבינ' ששם הקדש כנודע מהיכל קדש הקדשים מיקרא * נצ"ל ועיקרה בחכמה וע' בפרדס ערך קדש: בחכמה.

שלים מכולא בכל כלל הג' נפש רוח ונשמ'.

רעותא חדא שהרי הנשמה מושכת הכל אל העבוד':

אתערותא תתאה כלו' מה שהוא מתהוה מהזווג בעולם העשיה שהוא התעוררות תחתון. וכמו שיש רוחניות בעולם העשיה שהוא נפש לעשיה. כן נפש סמיכא בגופא וזנת לי' ממש. כענין השרשים כן ענין הענפים ומפני היות תועלת נמשך לגוף ממנ'. לכך וגופא אחיד בה ומפני היות תועלת נמשך לה מהגוף ממעש' המצות. לכך היא אתאחדת בגופא ולא ממש בגופא רק בקיסטו דחיותא דקאמר לעיל והיא כסא אל הרוח. ומכאן הפך דעת המפרשים שאומרים שהבשר לבוש אל הנפש והעצמות לבוש אל הרוח. והפך דעת המפרשים שאומרים שהמוח לבוש אל הנשמ' והלב אל הרוח והכבד אל הנפש שאינו. אלא נפש בגוף בחיות הנזכר ורוח בנפש ונשמ' ברוח:

לבתר אתתקנת ואתעבידת וגו' שאין האדם זוכה אל שלשתם יחד אלא זכה נותנים לו נפש זכה יתיר נותנים בו רוח. והיינו לבתר אתקינת בתיקון הכשרות כדי שתקבל עליה הרוח וז"ש לאשראה עלה רוח. וכיצד יהי' תיקון זה באתערותא דהאי נפש דאתאחיד בגופא במעשה המצות והתור' שעסק זה ע"י הנפש והגוף.

לבתר דמתקני תרוייהו הן אמת שניהם צריך שיתקנו כדי שיזכו אל הנשמ' מפני התועלת הנמשך לשניהם ממנה. אמנם הכסא אליה היא הרוח לבד וז"ש דהא רוח אתעביד כורסייא וגו' וע"י הרוח מאירה בנפש.

והאי נשמ' איהי סתימא וגו' הענין שהנשמ' היא מבינ' אמנם נכללת בה חכמה והכתר בסוד החיים העליונים הנמשכים בכל המדרגות מא"ס. וז"ש איהי סתימא דהיינו מצד החכמ'. עילא' על כולא מצד הכתר. טמירא דטמירין מצד החיות העליון הנמשך על כל המדרגות. ומדרך זה יוכל האדם למצוא קשר הספירות העליונות וז"ש ו כד תסתכל בדרגין וגו' והכל נכלל באדם הכשר כדפי':

פתילה גוף:

נהורא אוכמא נפש:

נהורא חוורא רוח:

נהורא סתימאה נשמה. והיינו נר ה' נשמת אדם:

עוד כוון אל אחדותם שהכל אחדות א' ונר א' ואין שלמות אל הנר אם יחסר א' מהם וז"ש וכדין נהורא שלים כך הוא בר נש וגו' שאינו שלם אם לא יכלול כולם והטעם שאינו נקרא קדוש אלא בסוד הנשמ' כדפי' לעיל. ואין חפץ לאל ית' אלא באלו הקדושים השלמים וזהו לקדושים וגו':

לצרפא ולאתעטרא שכל עוד שלא נצטרף לא הי' מרכבה לספירות:

ואתעביד ימינא כיון שנצטרף ויצא טהור נעשה מרכבה לחסד מאד מסטרא דמזרח חסד מצד הת"ת בו מא"ד אד"ם.

במקנה מסטרא דמערב חסד מצד המלכות בסוד שם רמש ואין מספר בכסף מסטרא דדרום חסד שבחסד:

וזהב מסטרא דצפון חסד מצד הגבור' והיינו שכלל החסד בכל ד' בחי' המרכב'.

וילך למסעיו למפקד אתרי' ודרגוי:

למפקד אתרי' חסד ודרגוי ממלכות עדיה כדמפ' ואזיל: או ירצה דרגוי דאברהם שהם נפש ורוח ונשמ' כדמסיק:

דרגא קדמא היינו המלכות והיא נקראת מסע כלומר לא נעשית המלכות הנק' אבן שלימה בשלימות. אלא ע"י מסע היותה נוסעת ממקום למקום נמצאת שהיא נקראת מסע בבחי' השלימות. ומפני שאברהם כלל אותה בשלימותה קראה מסע. ובג"כ וילך למסעיו: הנה יש אם למקרא ואם למסורת המסורת מסעו דהיינו המלכות. המקרא מסעיו דהיינו נסיעות הרבה והא כיצד הלך מהחסד למלכות דהיינו למסעו. אם למסורת ופי' להיותו משלים האבן הזאת וכיצד השלים ענין זה. וילך למסעיו אם למקרא דהיינו שהיה נוסע מדריגה אחר מדריגה זו אחר זו עד גשתו עד המלכות דהיינו מנגב ועד בית אל. וע"י ענין זה הי' ג"כ שלימותו ושלימו' מדרגתו והיינו למסעו פי' לשלימותו. כענין אבן שלמה שהוא פי' מלת מסע כדפי'. וז"ש ובג"כ וילך למסעיו דהיינו אם למקר' כל אינון דרגין דרגא בתר דרגא. ופירשם הכתוב ואמר מנגב ועד בית אל דהיינו מחסד עד המלכות וזה לשלימות החסד ולשלימות המלכות וז"ש לאתקנא אתריה וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

ת"ח בשעתא דעאל אברהם וגו' מכאן סייעתא להרמב"ן ז"ל דחשיב דרום דרגא דיעקב מדתני ת"ח בשעתא דעאל וגו' [הלוך ונסוע הנגבה דקביל רו"ח] ע"כ נמצא בגיליון ס' הזוהר של הרי"א זלה"ה:

גיליון למסעו כתיב תימ' דבכולהו נסחי דילן מלא יו"ד כתיב וכן כתב הרמ"ה בס' המסורת שלו בערך מסע וכן כתב המאירי בקרית ספר. ואולי זה הוא כמו שאמרו בר"מ בפ' פינחס רנ"ד א' דאע"ג דאמרינן כלות כלת כתיב מ"מ מלא ואו כתיב. שהם היו יודעים דרכי התור' ובידם לדרוש כן אעפ"י שהוא מלא וא"ו שוא"ו זה היא ממקום אחר שהיא חסרה שם. ובפ' בלק ר"ג ב' במלת מגבעו' אומר דבמתיבתא דרקיע מלא ואו כתיב ובמתיבתא עילאה חסר וא"ו. עכ"ל:

והרא"ג כ' אף רוחי רודף דרגא דיליה ת"ת ששליטתו ביום: וכלהו דרגין סלקין ברזא דחכמתא כדמפרש ואזיל שהם דוגמת המדות העליונות. לבתר אתתקנת בקצת מצות ומ"ט: והאי נשמה איהי סתימא וכו' לפי שמקורה מהבינ' כדמפרש לקמן. דאית לה כורסייא לכורסייא הנפש היא כסא לרוח והגוף הוא כסא לכסא והרוח הוא כסא לגבי עילאה עלייהו דהיינו הנשמ'. נהורא תתאה דהיא אוכמא מלכות. ואתדבקת בפתילה שהיא גשמות דהיינו מעש' המצות הנעשי' בגשמי. ולא אתתקנ' אלא בה אין למ' שום תיקון וקישוט כי אם במצו' ומעשה התחתוני'. לנהורא עילאה חיוורא ת"ת. לנהורא סתימא היינו הבינ' שניהם הת"ת והמלכות נעשים כסא לבינה. ולא אתיידע מה דשרייא כמו שהוא במוחש האור שהוא גוון תכלא האחוז וקשור בפתיל' היא דמיון השכינ' קשורה בתחתונים שבאמצעות' מתתקנת ועל אותו גוון תכלא רוכב אור עליון חיוור המאי' הבית כל זה אתיידע אבל מה שעל נהורא חיוורא אינו מושג כלל כמו כן דוגמתו למעל':

מכאן ולהלאה ידע אברהם שהקליפו' הם מטמטמי' לבו של אדם לבל יכנס פנימה להשיג ידיעתו של הקב"ה ואלהותו ולכן אחר שאברה' ירד אליהם ונצטרף שם בעצם ועלה בשלום לא הי' בהם כח לטמטמו אלא ידע אברהם וכו' וז"ש מכאן והלא' ידע שקודם לכן היה משוטט ולא היה משיג כנז' לעיל:

כבד מאד מסטרא דמזרח ת"ת והוא מלשון כבוד כי הוא נקר' כבוד. במקנה ר"ל קנייני' וכמ"ש מלאה הארץ קנייניך והיינו מערב מלכו':

וילך למסעיו למפקד אתריה דריש למסעו ודריש למסעיו דיש אם למקרא ויש אם למסורת למפקד אתריה היינו אם למסורת מסעו כתי' דהיינו המלכות שהוא אתריה הראשון אברהם קדמאה לגיורין וכו' כנזכ' לעיל. ודרגוי היינו אם למקרא מסעיו לשון רבים היינו המדרגות והמסעו' כלם עד שהגיע למדתו מדת חסד וכדמפרש ואזיל. והא אוקימנא בפ' נח דף ע"ד. אבן שלמה שלמה כתיב חסר יו"ד ופי' האבן שקשור בה שלמה המלך. מסע כמה דאתמר שם פי' ד' פירושים ע"ש. עכ"ל הרא"ג: