אור החמה על ספר הזהר א:קס

מנא ידע אברהם כלו' למה לא תלה הרעב במירוק עון וכיוצא ותלה הדבר מפני מיעוט הכנה וחילא דארעא לא יהיב חילא ותוקפא. ותירץ דכתי' לזרעך וגו' וידע שתיקון הארץ העליונ' תלוי בארץ התחתונ' ועד בא זמן שיכנסו זרעו לארץ ויבטלו הנחש הכנעני ממנה ובין זה לזה יבאו אנשים מזרעו ויתקנו מעט מעט אותה עד בא דוד שתקן אותה כראוי ואח"כ יבא שלמה ובימיו יהי' הלבנ' במילוא' מקושטת כראוי ואז ישפיע הכח העליון בה כדפי' בזוהר שיר השירים שכל הצדיקים תקנו יצחק יעקב משה דוד עד שבא שלמה וז"ש בדרגין ידיעאן דיפקון מיניה. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב ומיכאל כהנא רבא קאים ומקריב עלה קרבנין וגו'. וענין מיכאל אשר מקריב הנשמות על המזבח הוא שמקריבם לשכינ' ומעלה אותן שם והמזבח היא השכינה. הרח"ו נר"ו. ועיין בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג כתב זוהר מנא ידע כלומר מנא ידע שמותר לו לירד מצרימה אחר שנצטווה לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך וכבר נכנס בה ועבר בתוכה עד מקום שכם וגו' לא הי' לו לזוז משם כלל ותירץ דכתי' לזרעך. לא אתתקנ' וכו' בדרגין קדישין גרסי' דהיינו יצחק ויעקב כדי שיהיו כנגד ג' אבות עליוני' חג"ת ובעוד שעדיין לא יצאו לעולם אלו אין המלכו' מתתקנת ומטהרת ממקור דיניה. והטעם שלא התפלל על הרעב לפי שהיו כל העול' שטופים אחר הע"ז ואין ראוי להתפלל בלא תשובה. עכ"ל הרא"ג: