אור החמה על ספר הזהר א:קטו

אתער רוחא דחיי היינו אור וחיות המתפשט בכל הספי'. והוא בא מהכתר שהוא כסא לא"ס המחיה את כולם:

אתר דיעקב ת"ת. ואו' לא ידון רוחי באדם היינו בת"ת שנק' אדם שלא ידון שם להשפיע לעלם מ':

בנין דלא יתרחק וגו' טעם למלת לא ידון וגו' והיינו פי' בשגם הוא בשר והכוונה שבעולם הזה הוא ג"כ הקליפה יונקת משם כדמפרש ואזיל:

אלין הוו מאינון וגו' הם מדרגת המלאכים הנק' אישים:

הא אתמר דמתהפכי. מפני שהם כחות המ' והם מדרגה אחרונה שבמלאכים הן בהם כח להתהפך מדמות מלאכים בעלי כנפים אל דמות בני אדם והם מתגלמין באויר כנז' בפ' וירא:

ולא יכלו לאתפשטא מיניה וגו' שמעתי שאם יתעכבו יותר מז' ימים יתגשמו:

אתר דא קרא ליה נח היא מ' הנק' לאמר כנז' בזוהר [יתרו] לאמר זו האשה. ז"ה יסוד דהיינו רשימו דגושפנקא חותם ברית קדש: למיהוי בשמיה כי ע"י חותם אות ברית שהוא י' הם חתומים בכל שם שד"י כנודע שאות יו"ד משלים השם:

א"ת אדני קרא פריש ואמ' א"ת הנק' אדנ"י שהיא מ':

דרגא דיליה ת"ת יעקב:

לאתכללא שכינתא עם אביו.

מנא הוה ידע אביו: מהרמ"ק זלה"ה:

גיליון אוריכו דקוזפירא וגו' פי' אריכות הקשר של הרשות:

הנפילים היו בארץ וגו' במדרש רות מהזוהר פי' מאי כי טובות הנה דהוה נהיר שפירו דלהון כנהירו עילאה כיון דאולידו בנן נטיל לון קב"ה ואעיל לון בטור' דחשוכא. ואתגלימו בארעא. תו איתא התם אינון מלאכין דאתעכבו בהאי עלמא ולא יכילו לפרח' ולאתבא לאתרייהו ומתעכבי הכא כיון דז' יומין אתעכבו הכא דא בתר דא לא אהדרו תמן עכ"ל וז"ש ואגלימו בארעא. וינחם ה' כי עשה את האדם וגו' כתוב בפ' נשא דף קמ"ד ע"א. עכל"ה: