אור החמה על ספר הזהר א:קי

פעלו דקב"ה ולא וגו' קשה לי' לפי דרכו קרא יתירה פעלך מעשה ידיך לכך נראה דמפרש פעלך על מציאות הפועל בעצמו היות השגחת הב"ה בו ומפני שיש דברים שהב"ה משגיח בהם והם פעל הב"ה אבל בני אדם משותפים בו כענין הזריעה בני אדם זורעים והקב"ה מגדל וכן בני אדם מולידים והב"ה בורא וכיוצא לכך אמ' מעשה ידיך ממש מעשה ידיו שאין שתוף לאדם בו:

ולי מה יקרו וגו' אסיפ' דקראי סמיך דכתיב אם תקטול וגו' והכי פי' ולי מה יקרו רעיך שהם הצדיקים כאו' למען אחי ורעי וגו' מה עצמו הדינים שאתה עושה בראשיהם אספרם מחול ירבון המכות. או אפשר עצמו ורבו ראשיהם של יש' העתידים אספרם מחול ירבון תלמידי חכמים הקצותי מזאת המראה עודי עמך שואל שאלה זו וגו' אם תקטול וגו':

זכר ונקבה בראם למנדע יקרא עילא' כי ממה שנבראו אדם זכר ונקבה יחד מורה על סוד זכר ונקבה עילאין יחד ומתוך ייחודם נברא אדם:

ברזא דאתבריאו וגו' כדאית' בספ' יצירה בענין "עולם "שנה "נפש:

כתיב אלה תולדות וגו' ואתי לגזרה שוה שעניינם שוה:

ואפי' אדם תרתי קאמר חדא ברכאן לא אשתכחו מדכתיב זכר ונקבה ויברך אותם שנית ויקר' שמם אדם אדם לא איקרי אלא דכר וגו':

מיומא דאתחרב בי מקדשא וגו' אזיל לטעמא דאמרינן לעיל דכל אתר דדכר ונוקב' לא אשתכחו ברכאן לא אשתכחו: וכן כשנחרב הבית שנפרדו זכר ונקבה למעלה אין הברכות:

אבד ולא נאבד שהוא עצמו אבד הברכות מפני שאבד למטרוניתי' אבדה האמונה היא המ' נאבדה לא כתיב אלא אבדה שהיא עצמ' אבד' הברכות ואבדה בת * נצ"ל בן זוגה: זוגה:

משת אתייחסו כמו שמונה הכתוב והולך עד נח ומנח עד אברהם ומאברהם עד יעקב מכאן ואילך כולו טהור:

א"ר יוסי אלין אתוון בתראין אותיות ש"ת וגו' יר' כי באותו עון נתקלקלו כל האותיות ובתשו' לא נתקנו אלא ש"ת ושאר כל האותיות נשארו בקלקולם כשהיו ונשארו האותיות חוזרות בסדר תשר"ק למט' במ' לא אותיות ישרות אבג"ד שהם מצד הימין בת"ת עד דקיימו יש' על טורא דסיני שפסקה זוהמתן וגלה הת"ת סוד אורו היינו התורה ומצדו אותיות אבג"ד בענין שעמדו הנמצאות על תיקונם כענין בריאת' שנבראו באותיות אבג"ד ולזה אמר ואתבסם עלמ' מצד הימין שהוא הממתק הדין וקיימא על קיומי' שאין קיום לעולם אלא בסוד הימין. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. אלף וחמש מאה מפתחן. נלע"ד כי הם אותם שביד מטטרו"ן כדאיתא בזוהר * ע' בראשית ל"ז ב'. נ"ו ב'. ויחי רכ"ג: ההוא נער דבידיה אלף ות"ק מפתחין עכ"ל: