אור החמה על ספר הזהר א:קח

ומפרי העץ וגו' כדפי' לעיל שהוא הקליפות פרי עץ הדעת טוב ורע. לא עץ הדעת ממש וכן פרי האדמה שהם הקליפות לא אדמה ממש שהיא מ':

ור' אלעזר מפרש שהוא פרי שאדם פועל מהאדמה ע"י מעשיו הרעים. ולא אצטריך לפרש פרי העץ כדפי' תנא קמא:

לאסגא' סטר' עילא' וגו' פי' הוא היא הקדוש' גם היינו לרבות היכלות קדושים שייחדם גם עם הספי' בסוד ה' אחד ושמו א' והיכלו' אלו הם סטר' עילאה דאתיא וגו':

לא קביל לון קב"ה פי' לא קבל הקליפות בייחוד עליון ח"ו:

דא אתתא וגו' ראה חלק הבל קשור באותו שדה ולא ראה חלקו שם והיינו אשה ודאי:

שאת כמה דאתמר כתרגומו:

תסתלק לעיל' שתטיב ותתדבק בצד הטוב ותהי' מתייחד בקדושה בדרך הטוב. ולא תרד בדרך הרע שאתה בו עתה:

דינא עילא' מ':

רובץ ההוא סטר': * לעיל ל"ז א': מלת רובץ קא דריש דהיינו דובץ כארי על טרפו. ונטיר לך לאתפרעא מינך והוא אורב לך:

א"ר יצחק ת"ח ראי' שקין הוא קינא דמסאבותא דהיינו שירד למטה בארק' כדמסיק והרי מכאן ראי' ברורה אל ענין מנחת קין * נ' דצ"ל מנוחת קין: וכל הנדרש. ואפשר דלענין חטאת רובץ אייתי ראי' שהרי הי' נדבק אחריו והוא הולך נע ונד ואין מנוחה מצד החצונים שהיו רודפים אחריו עד שהרהר תשובה קצת דהיינו אם תטיב דקאמר לי' קב"ה: דכתיב וישם ה' לקין אות ואם אינו לשומרו בעולם אות זה למה:

ור' יצחק הכריח שגורש מן הארץ הזאת. וא"ת אות זה למה לשומרו מאינון דיירי ארקא שהם עפריר"א וקסטימון כנז' לעיל בתחלת הפ' [בהקדמה ט' ב'] והכריח היותו בארקא. ממה שגורש מאדמה זאת ואין לך שאינם עולים לאדמה זו אלא יושבי ארק' דכתיב יאבדו מארע' וגו' אבל יושבי שאר ארצות עולים מזמן לזמן כגון יושבי חורב' במעינות וכיוצא.

וא"ר יצחק וגו' לגלגל הענין שש"ת עיקר בניינו של עולם בא: ולא יקשי לך האי היאך הרוחות הדקות מתעברות מהאדם הגשמי:

דהא בר נש וגו' והענין כי אינם מתעברות מהזרע ממש אלא מחום תאות העבירה הם מתחממו' והם יולדות משחיתים שכמותן:

ולא מתהפכן אלא לדיוקני וגו' כי השדים ממש מתהפכים לכמה מינים. שעירים חתולים כלבים חזירים וכיוצא. ואלו כבני אדם ממש מפני הרכבתם מאדם:

ולית לון שערין שהם מורים שהם כחות מלמעלה ואלו אין להם אותה אחיזה. ושמעתי כי השער הם שרשים אשר לאדם שהוא מושרש למעלה. ואלו בלי שערות להורות שאין להם שורש למעלה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. ויבא קין מפרי וגו' כד"א ומפרי העץ הכוונה במ"ש דף ל"ו ממנו לא כתיב אלא מפריו ושם ביארנו כוונתו. כי סטרא אחרא הוא פרי א' הנמשך משכינ' ואותו הפרי הביא קין כנז' לעיל. כי קין הביא מנחתו בסוד קץ הימים קץ כל בשר. כי רצה לחבר קליפת הנחש למעלה בקדושה וזהו ויבא קין מפרי האדמה ר"ל מן הקליפה הנק' פרי האדמה. והוא דוגמת מה שנתבאר למעלה בפסוק ומפרי העץ וגו' דף ל"ה ע"ב: אמנם הבל הביא גם הוא שנאחז בו קצת. ועיקר כוונתו היתה לשכינה ולא נתדבק בההוא סטרא רק כעין שעירי ר"ח וי"ה. וז"א ג"ם ובזה נתקנא קין באותו שדה אשר ברכו ה' דלא יכיל לדבקא בסטר' דילי'. וזו היא נוקבא יתירה דאתיילדא עם הבל. במה שידעת היותו משה בעלה דשכינתא וזהו שפי' במלת גם הוא דכליל סטר' אחרא בענין עזאזל: עכ"ל. הלא אם תטיב שאת כמה דאתמר זה נתבאר דף ל"ו ע"ב לעיל:

גליון והבל גם הוא וגו' בא ל"ד: