אור דוד ח

כתונת ואבנט מכנסים ומצנפת. וכל אלה הם סימני עבדות. כי המצנפת לכסות הראש מ"ד שאמרו חז"ל כסי רישך כי היכא דתיהוי לך אימתא דמרא. גם אבנט הוא סימן עבדות כמ"ש הר"י בברכות שצריך לחגור בשעת התפילה להראות אות עבדות. ופירש הפסוק מוסר מלאכים פתח ויאזור איזור במתנם שמלבושם חגור ועושה אותם כעבדים. מכנסי' וכתונת לכסות בשר ערוה להראות שפלות האדם ופחיתותו כי התאוות בקרבו ולכן בשר הערוה גנאי. וקודם חטא עץ הדעת היו ערומים ולא יתבוששו כמ"ש המ"נ שהי' ערלה כמו שאר הגוף והפנים כי לא היו יודעים לעשות רע. והגם כי מעיד הכל על שפלות האדם הוא הוא כבודו כי לשפל ונבזה משוקע בתאוות עכ"ז קרבו המקום לעבודתו ובחר בו. וזה שנאמר שהבגדי קדש הם לכבוד ולתפארת כי מאשפות הקים אביון לשמשו. והנה אחשורוש המולך מעצמו בחזקה רצה לקנות אהבת העם התגנב והתחפש עצמו כי כל עניניו לא בעבור כבודו רק בעבור טובת המדינה כי אין דרך לאדם להראות עשרו פן יקנאו בו והוא הראה שכל שסיגל מדברים יקרים ועשרו אינו למענו רק טובת המדינה שתעשיר המדינה. וזה שהראה שעשרו הוא כבוד מלכותו ואינו רק כעבד המדינה ואפטרופס שכל טרחתו אך למענם לכן אין לקנאות בו. לכן עשה משתה כי מדרך בעל משתה לשמש הקרואים כמ"ש לר"ג ששימש לפני החכמים ולמד מאברהם ששימש האורחי' כן הראה במשתה שהוא רק משמש ועבד המדינה וז"פ שלבש בגדי כהונה שהתחפש עצמו בלבוש ענוה שהוא בגדי כהונה שהוא נקרא תפארת שהוא הפאר לכהן המכיר שפלותו ועבודתו אבל באמת היה אחשורוש איש שחץ ולא לבש רק לפנים היה זה מלבושו ותוכו מלא גאות ושררה

ימים רבים שמונים ומאת יום. במד"ר מקודם על רנ"ב מדינות מלך והוא על כל העולם כלו ואח"כ כשביטל בנין בהמ"ק נתמעטה מלכותו על קכ"ז מדינה וזה פירוש עד חצי המלכות שדרשו חז"ל על בנין בהמ"ק ולא חצי המלכות כי בנין בהמ"ק הפסיד חצי מלכותו ע"י שביטל לכן קראו חצי המלכות. וא"כ קודם לכן היה מלך על כל העולם הזה ואח"כ היה רק בחצי העולם. והנה חלקו השמש לש"ס מעלות וע"כ חכמי התכונה חלקו כל מדינה באיזה מעלה הוא יושבת תחת השמש א"כ כיון שלא מלך רק על חצי העולם היה מדינותיו בק"פ מעלות וכיון שהיה רוצה לעשות הכל עפ"י מערכת השמים וכוכביהם לכן עשה משתה נגד כל מעלות ק"פ יום ואח"כ נגד שצ"ם חנכ"ל המזלות המשמשין ברקיע עשה משתה שבעת ימים

(ז) והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ודרשו חז"ל כלי בהמ"ק. נראה כי רצה להחטיא את ישראל שימעלו בהקדש והנה מעילה אינו חייב כ"א נהנה ופגם בדבר שדרכו לפגום. ותנן במעילה די"ח שתה בכוס של זהב כיון שנהנה מעל דזהב אין דרכו לפגום לכן השקה בכלי זהב כדי שימעלו ישראל ויתחייבו מיתה בידי שמים דהזיד במעילה במיתה. אמנם כיון ששתה אחד מעל ויצא לחולין השני לא מעל לכן אמר הכתוב וכלים מכלים שונים שנתן לכ"א כוס אחר שלא ישתה אחד בכוס של חבירו אחר שישתה זה דאז השני לא מעל רק כ"א היה לו כוס אחר א"כ ימעלו כלם. והנה מבואר הוי מושכי עון בחבלי שוא שפי' החו"ה כי אינו דומה עושה עבירה פעם אחת להרבה פעמים וכמו החבל שנכפל ע"י כמה חוטין וכן רצה שימעלו כמה פעמים לכן החליף הכוסות בכל, משתה והיה כלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך ועי"ז יכפלו העבירות כמה פעמים. אמנם היו יכולין הרבה לשתות בכוס אחד אם היו לוקחין כוס גדול לכן אמר הכתוב והשתיה כדת היינו כחק שיעור כוס למען יכפלו השתיה הרבה פעמים ויעברו כמה עבירות

(ט) גם ושתי המלכה וגו' במגילה דף י"ב אמר רבא שניהן לדבר עבירה נתכוונו כו' מלת לדבר עבירה הכוונה י"ל כי החוטא בעת חטאו ערב לו הדבר כמ"ש מים גנובים ימתקו אבל מרה באחריתו וז"ש לדבר עבירה