אור דוד ז
Ohr David 7 · אור דוד · free full Hebrew text
Open in the reader →מה נגד ש"ד של עשו היה דוד ש"ד בהיתר כמ"ש יען דמים הרבה שפכת לכן אמר דוד הוא הקטן שלא היה מצד אבירות לבו רק ענוותנותו גדלה למאד. הוא דתן ואבירם הם כפרו בתורה מן השמים. נגד זה הוא משה ואהרן שכל התורה ניתנה על ידיהם ופרסמו שתורה מן השמים. הוא המלך אחז שביטל התורה מישראל ואחז דלתי בהכ"נ וביהמ"ד שלא ילמד אדם שום תורה ונגד זה תיקן חזקיה שנעץ חרב לומר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקור בחרב ולא מצא תינוק ותינוקת שלא היו בקיאין בטומאה וטהרה וזה החזקת לימוד התורה. ונגד קיבוץ גליות ובנין בהמ"ק שאחשורוש עיכב בנין בהמ"ק ומנע ישראל מלשוב לארץ אחוזתם נברא עזרא שעלה מבבל וקיבץ את הגולה כמ"ש חז"ל במד"ר שעד חצי המלכות הוא בנין בהמ"ק. ואמרו חז"ל במד"ר בתחלה מלך על כל העולם כלו וכאשר מיחה מלבנות בהמ"ק אז ניטלה ממנו חצי מלכותו ולא מלך כ"א על קכ"ז מדינות. ולזה אמר הוא אחשורוש המולך על קכ"ז מדינה לפי שמיחה בבנין בהמ"ק. ונגד זה הוא עזרה שעלה מבבל ועסק בבנין ביהמ"ק. לכן אמר ר' ברכי' כי מי פעל זאת הוא חד וטוב מכולן ה' הוא האלהים ובידו מדת הרחמים ומדת הדין ולא ח"ו שתי רשויות לכן הוא הבורא הרע ובורא כנגדו הטוב שמדת הרחמים לעולם
הוא היה גבור ציד. פירש הראב"ע שהי' צד חיות ומקריבם לשם. ובאמת תמוה שהחכם הזה איך יצדיק רשע. וכבר אמרו חז"ל כי הי' לע"ז. לכן נראה כי ע"ד ציד בפיו שיודע לרמות והוא היה תוכו רע ולפנים מראה כי מקריב קרבנות להקב"ה. היודע צפונות כי רמיה בקרבו נקרא קרבן זה לע"ז כי עיקר איסור ע"ז הוא לפי שהוא שקר והשם האמתי שונא שקר והנה מבואר לחז"ל שאמרו בהר הכרמל דהפר שהי' להשם נמשך אחריו ושל בעל לא הי' רוצה לילך עד שאליהו אמר לו שגם בו יתקדש ש"ש. וא"כ אילו היה כוונת נמרוד שלימה לכבד השם בקרבנותיו אז היו באין מאליהם ונמשכו אחריו שיקריבם לה' ולא הי' נצרך לצודם בתחבולות. רק לפי שנמרוד הי' פועל בשקר ואין צפונו כגלוי' לכן לא נמשכו אחריו וברחו מפניו כי ידעו שלא יעלה קרבנו לריח ניחח. לכן הוצרך לצוד. לכן אמר שהוא היה גבור ציד לפני ה'. של ה' שיצטרך לצוד ולא ימשכו מעליהם זה לא יכון כי הכל לכבודו נברא רק לפי שרמאי הוא והרמאות הוא שקר. וכן כתיב בס' חו"ה כי החונף הוא כעע"ז. לכן אמרו חז"ל שהי' לע"ז ושניהם עולין בקנה אחד
המולך מהודו ועד כוש. במדרש ויהי בימי אחשורוש דא עקתא המולך מהודו ועד כוש דא רווחא ועמד ביע"ד ע"ז. ונ"ל כי בראשונה מלך על רנ"ב מדינות כמבואר במד"ר וכאשר ביטל בנין בהמ"ק עמד על מחצית קכ"ז מדינה. ולכן כאשר ראו שאחשורו' מלך וידעו ששונא ישראל ויבטל בנין בהמ"ק לכן דא עקתא. אכן כאשר נתמעט המלכות ומלך רק על קכ"ז מדינה היה רווחא כי חשבו שיבין וירגיש בעונשו ויניחם לבנות ביהמ"ק
או יאמר עפ"י מ"ש חז"ל למה אסתר מלכה על קכ"ז מדינה תבא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה כו' ומבואר בזוה"ק כי מאה ועשרים ושבע שנה הם כנגד הי"ס שהראשון נחשב למאה והשנים לעשרים ושבעה תחתוניות הם במספרן שבעה לכן נאמר ושמתי כסאי בעילם והי' השראת שכינה בגלות על כן הי' ישראל כלם תחת אחשורוש. ומלך על קכ"ז מדינה כי הי' להראות אשר המלוכה בארעא כעין מלכותא דרקיעא והש"י משגיח על ישראל. לכן ויהי בימי אחשורוש עקתא כי יראו ממנו יען שונא ישראל אכן אחרי רואם כי מלך על קכ"ז מדינה בדוגמא עליונה ידעו כי לא סר השגחת הש"י ולב מלאכים ביד ה' לכן הי' רווחא
(ד) בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו. במדרש מלמד שלבש בגדי כהונה כתיב את יקר תפארת וכתיב לכבוד ולתפארת. נראה דק' להמד"ר מדוע בהמן נאמר כבוד עשרו וכאן עושר כבוד ולא להיפוך: ובהקדם צריך להבין ענין לבישת בגדי כהונה כי הנה הבגדים הי'