אור דוד עח

הא למדת שכל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר כו'. עמדו המפרשים מה התקשרות בזה להיות התורה נקנית בזה. ונ"פ דכיון דאמרו חז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. ואם האומר דבר בשם אומרו מפעיל גאולה לעולם מכ"ש שמפעיל עכ"פ גאולה לעצמו שיהי' בן חורין וזאת על ידי התורה ממילא מבואר שתורה נקנית בו וזוכה להיות בן חורין והוא גאולה לעצמו הבן

הא דחשוב ימר דבר בשם אומרו. הנה החכם אמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה מבואר דחכמה היא נתינה מהשי"ת ונותן בעין יפה היא. ולכן אמרו חז"ל דמדרש תנחומא פ' במדבר בד"ה וידבר ה' אל תכריתו את שבט. אמר ר' חזקי' חמר רבי ירמי' בר אבא בשם ר"י כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עליו הכ' אומר אל תגזול דל כי דל היא. וצריך אדם כשהוא שומע דבר לומר אותו בשם אומרו אפי' מן השלישי. פי' כעין ר"ח שאמר בשם ר' ירמי' בשם ר"י:

הגם דר"י אמרו הזכיר ר' ירמי' כיון ששמע הוא מר' ירמי' וזה פירושו מן שלישי ע' נזיר דנ"ז ע"ב קדמאי ובתראי כו' ויש ליישב ביאור הענין הנה גזל מקרי כיון שכ' ה' יתן חכמה א"כ מי שחידש בתוה"ק זכה שנתנו לו ממרום. אם לא יאמר השומע בשמו הוי גזל כיון שהדבר חכמה נתינה הוא לאומרו. ומה דקראו דל הכוונה כמו הדל מקבל מזולתו. כן החכם זוכה החכמה בדרך מתנה מהשי"ת. וכמ"ש טובה החכמה עם הנחלה. החכמה טובה כאשר הוא רק בדרך נחלה ואין מתגאה ח"ו בה. וכמ"ש במשלי ג' פ"ז אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע. כי מי אשר נשמה באפו במה נחשב הוא. וז"ש אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. הענין אם השכיל לומר השכל החידוש בשם דל נמלט ביום רעה כי בשביל זה מביא גאולה לעולם. וכבר נודע ממאמר חז"ל בשקלים ספ"ב ובירושלמי ברכות אשר דוד המלך ע"ה התפלל ע"ז אגורה באוהלך עולמים. וכי עלתה על דעת של דהע"ה שיהי' חי וקיים לעולמים אלא כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע יה"ר שאזכה שיהי' דברי נאמרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. שמעון בן נזירא בשם רי"צ אומר כל ת"ח שאומרים דבר הלכה מפיו בעו ע"ז שפתותיו רוחשות עמו בקבר שנאמר וחכך כיין הטוב כו' דובב שפתי ישנים כו' מה הנאה לו בר נזירא אמר כהדין דשתי קנדיטין רי"צ כהדין דשתי חמר עתיק. ובתשו' פמ"א בהקדמתו לח"א האריך לתת טעם לשבח למה שהעלימו כמה מחברים שמותיהן מספריהן דקמי שמיא גלי'. ועיקר הקפידה שהקפיד ר"י כדי שיתקבל הלכה באם יאמרו בשמו וז"ש במשלי תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות. היינו כי אם החידוש יאמרו בשם חכם הוא מקור חיים שדב' מתקבלין בעולם. כי אנו רואין בד' ראשונים אם נראה איזה דבר שהוא תמוה להבין אפי' אם סותרין לאיזה גמ' הת"ח מיגעין להבין דבריהם. ומתחדשין חידושין לבאר הדבר ליישב הענין. וכן אם. נראה דבר נפלא באיזה ספר המתקבל בעולם הת"ח מפלפלין עד שמבארין דבריו על נכון יען כי הראשונים כמלאכים. ומי שלומד לשמה מבואר בש"ג על מרדכי שבת פ"ב וז"ל ובשכר שישראל ול זהירים בנר ילכו לאורו של הקב"ה שנאמר והיה ה' לך לאור עולם. כי אתה תאיר נרי וה' יגיה חשכי זהו על ת"ח כשאדם עוסק בתורה לשמה הקב"ה מגיה חשכו שאינו בא לידי עון ואינו מורה בתורה שלא כהלכה. ולכן אמר הכ' והגית בו לשון נוגה. כשהקב"ה רואה שלבו של אדם לש"ש אפילו שאין בלבו לדעת עומקה של הלכה הקב"ה מגיה דבריו שלא יצא מפיו הוראה שלא כהלכה כו' ע"ש מזה ענין שאמרו חז"ל בחולין ד"ז ת"ח שאמר דבר הלכה אין מזיחין ואין מזניחין ואין מזחיחין אותו ע"ש. יען אם