אור דוד עו

חסר כסף וכדומה והיטב לכל מי שרצה וביקש ממנו ממילא הי' לרוב אחיו. דרוב ישראל הי' צריכין לו ועכ"ז הי' דורש טוב ולא המתין עד שיבקשו ממנו כי הוא החל לחקור אולי יש מי שרוצה איזה טובה. וכן אם פגע באיזה איש התחיל לשאול שלום לו מזה ניכר גידל מעלתו ושבחו של מרדכי

מבהמ"ח לחבר סיום המגילה להתחלה לקשר סופו בתחילתו. דאחז"ל רצוי לרוב אחיו שפרשו ממנו מקצת סנהדרין פרש"י לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה וקשה הדבר על מרדכי איך ביטל מדברי תורה וצ"ל משום שיהי' דורש טוב לעמו ודובר שלום מזה ניכר כי הי' צריך בתדירא להיות דורש טוב ודובר שלום. וקשה למה הי' צריך בתדירא. לזה התירוץ ויהי בימי אחשורוש שהיה שונא ישראל והוכרח להיות תדיר דורש טוב לעמו שיהפוך לבו מרע לטוב

שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי. אינו מובן למה התכלת דוקא ולא שאר הלבושים עטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן. ונראה דהנה אמרו חז"ל במגילה ד"ו דחלזון אם גנבו או גזלו לא הי' צובע כראוי רק אם קנו בדמים והנה תכלת היה מצבע חלזון וכיון שישראל גלו והם עשקו את ישראל כי א"י שלהם א"כ לא היה החלזון צובע כראוי ולא היה לבוש תכלת בתכלית ההידור. אמנם כאשר לבש מרדכי שהיה מישראל וסגולת החלזון הוא לישראל הכשרים שלא גזלו שיהיה קולט המראה א"כ הי' התכלת מבהיק יותר על מרדכי מאשר ראו על אחשורוש וזה היה שמחתם כי ראו שאף שעכו"ם גזלו את ארץ הקדושה לא זכו בה כדרך כיבוש מלחמה רק בגזילה הוא בידם ואין קנין לנכרי להפקיע מקדושת ארץ וזה הסימן שסופו לחזור אליהם ויגאלו

ארור המן. לכאורה כיון דמצוה למחות זכר עמלק הוי המן בכלל. אך לבד הכלל הזה יצא הוא להיות ארור ומקולל. יען אחז"ל גדולה הסרת טבעת שהחזירתן למיטב ולא תטעה לומר דהיה המן גרם להטבה. לכן חיוב לומר ארור המן. דבאמת מרדכי החזירתן למוטב והסרת טבעת גרמא לטב היה אבל לא המן. ובזה י"ל מה דאחז"ל חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הכוונה עד דלא ידע אי יש לקלל המן עבור רעתו ומה דהיה טובה שקיימו וקבלו היה מרדכי המפעיל זאת. וכמ"ש במד"ר מרדכי בדורו כמשה בדורו והיינו דקיימו וקבלו תוה"ק בימי מרדכי אי דכיון דקבלו תוה"ק אין לקללו. והמן היה גרם קצת לזאת ובאמת מי שאור עינים לו יודע בשכלו כי מרדכי הפעיל זאת אבל המבושם א"י להכריע כ"כ בזה ודו"ק

מאמר הנ"ל חייב אינש לבסומי בפורי' עד דלא ידע כו' אפ"ל דהנה המן ביקש להשמיד והיה הנס בהצלת הגוף ובאמת לבד הצלת הגוף קיימו וקבלו תוה"ק והי' קיים הדת וזה הי' ע"י ויעבור מרדכי להחזיר ישראל בתשובה ובעי לבסומי עד דלא ידע איזה נס היה עיקר וגדול אז אי הצלת הגוף שבזה יש לקלל המן ימ"ש או עיקר הצלת הדת תוה"ק ובזה ראוי לברך מרדכי. הבן

מאמר חז"ל חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברך מרדכי. הנה ידוע מ"ש השל"ה על מאמר חז"ל לא קם אבל באו"ה קם מה ניהי בלעם. ויפרש כי הסט"א יש לה אחיזה למעלה בקדושה ולכן השר נקרא סם למטה. ולמעלה אל והוא כדמיון ענפי האילן שלמעלה בשורש דבוקים יחד ויתפרדו למטה הבדל רחוק ככה הוא מקור שורש הוא בהקדושה אך למטה מרוחק עד שממנו יוצא צד הטומאה ולכן יכולין להסתכל מצד הטומאה במדריגה גדולה ג"כ ע"ש. והנה ידוע שאותו השר הוא שרו של עמלק וזה ענין ארור המן שהוא כמ"ש בירושלמי שצ"ל ג"כ ארורים כל הרשעים היינו יתמו חטאים שיתבטל הס"א והיצה"ר ומצד השני הוא ענף הקדושה אשר הצדיקים זכרם לברכה קשורים בו. ולכן מחויב להתבונן