אור דוד עג

לכפרים וי"ד לפרזים וט"ו למוקפין חומה שבהן יש ר"מ שיעורי מיל לעורר לב האדם דבשיעורין הללו להתפלל שיתקדש שמי' רבא של הקב"ה. ולקיים מ"ש מחה תמחה זכר עמלק למחותו מעילא ותתא לגמרי ולא יזכיר עוד כלל וכלל. אמנם כשחל פורים ביום הכניסה אז לא דחינן מיוהכ"נ ליוהכ"נ וקריאת המגילה רק שני ימים כיון דפורים עצמו חל ביום הכניסה ואז ס"ס באו הכפרים לעיירות נכון להיות ברוב עם והדרת מלך הוא. וכיון דכלן במ"א יכולין לפעול ביותר. וידוע דלכל שבט יש שער לעלות תפילתן וי"ב שבטים יש נתחלק הענין בשני ימים. דבב' ימים יש י"ב חלקים מן ששים י"ב פעמים ר"מ ולמען שלא יתבטל בששים שיעור הפחות ועכ"פ א' מששים ואז לא יתבטל הענין עכ"פ ויש ג"כ ר"מ עתים מחלקי ששים בשעות ולנגד י"ב שבטים הוי בשני ימים. וכן כשחל בש"ק דאז הוא עת רצון. ממילא אובן בימים הללו ראוי לקיים כל הנשמה תהלל על כל נשימה תן לו הילול ואי היה אפילו בהכ"נ אחת בלי הפסק בימים הללו ודאי הי' נפעל הגאולה שלימה

הן אל כביר לא ימאס בתפילת רבים תמיד דקרוב בכל קראינו אליו עכ"ז בימי רצון מלתא טובא ועדיפא הוי. ובזה יובן מ"ש חז"ל בזה"ז הואיל ומסתכלין בה א"ק אלא בזמנה דעתה בעוה"ר נחרב בהמ"ק בשביל שנאת חנם התיקון באם יבוטל השנאה ונהפוך הוא לאהוב אחד לחבירו בלב ונפש חפיצה לכן הקריאה בזמנו בכל העם אחב"י ולא לחלק בין כפרים לעיירות היינו שנראה מעלת חבירינו ולא חסרונם ולהיות יחד הן איש כפר שהוא מפשוטי עם הן אנשי עיירות בני מעלה לאחוז כולנו בצוותא חדא הבוחן לבבות יתן לב נכון ויגאלינו בב"א

דורשי רשימות כתבו על פסוק קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק דקרן הוא הזויות וא"כ קרני רשעים הן ר"מ מרמז כאשר אכרות עמלק תרומם קריית צדיק ר"ת הן קץ. ואוסיף בזה דאתלע התיבה הן ישע יד וידוע מ"ש כי יד על כס. וז"פ אגדע קרני רשעים. היינו שימחה עמלק תרוממנה קרנות צדיק ויהי' קץ ישע יד הבן היטב

י (א) וישם המלך אחשורוש מס על הארץ. מכאן למדו חז"ל בחגיגה ד"א דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין הנה אחז"ל הבא לטהר מסייעין לו מיהת צריך האדם להתחיל לטהר א"ע הגם דזה ג"כ משית"ב מ"מ התחלתו בא מעצמותו. ואמרו גדול המצווה ועושה משום דלמי שנצטוה יש מלחמות היצר אבל על מה שמקדש אדם עצמו במותר לו כמ"ש החו"ה דרך החסידים לפרוש מק' שערי היתר שלא יגעו ח"ו באיסורא פרישותא דהיתרא לאו דבר שבחובה הוא כ"א מחמת גדולת אהבתו להשי"ת ויראתו מלפניו ב"ה ובחי' זו נקל למי שמקדש א"ע כי רגלי חסידיו ישמור השי"ה וסיוע רבה לאיש הזה מהשי"ת וכמ"ש חז"ל המקדש א"ע מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה ובאה לאדם הקדושה ממילא אבל מה שבחובה הוא בעי התעוררות מעצמיות האדם כי בחירה לאדם וצריך לראות כל ימיו שלא יעבור על איסורא ויקיים המצות ונרמז בדחז"ל דבר שבחובה מן החולין דוקא

גם י"ל כ"ז דלא נזדכך נפשו ויש לו מלחמת היצר באיסורין פשוטין שהן דברים שבחובה הוי דמי לחולין אבל לאחר שגבר על יצרו והרגיל גופו ונפשו לצד הלו עבודתו בקדושה ולבו בעשותו אף כי אמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ע' סוכה פ"ה עכ"ז אין היצר מפתיהו ח"ו לאיסורין כמ"ש הבעש"ט על מחז"ל שוחט משום מה מחייב רב אמר משום צובע ושמואל אמר משום נטילת נשמה הכוונה על היצה"ר שהוא מלאך המות משום מה מחייב הא נברא לכך ומצינו דלעתיד הקב"ה ישחטהו וידין אותו ע"ז א"ר משום צובע דהוא נברא לפחות האדם שיכוין לעשות איסור ולהודיעהו כי