אור דוד סז

לאחד בבירור ומשמח המסכני. וכן נהגו ברוב מקומות לשלח לעניים בכל רגל ועמ"ש השל"ה ובספרים קדושים מזה. ונראה דבאמת טעמא בעי למה שני מתנות לשני בנ"א. ונ"פ דבימי מרדכי ואסתר הי' הנס בשני בחינות א' הצלה ממות לחיים ב' מעלת ישראל גדלה למאוד ושלטו בשונאיהן וזכו לשוב בתשובה שלימה והי' להם אורה זו תורה כו' שקיימו וקבלו אורייתא מחדש. ובצדקה יש ג"כ שני מעלת הללו א' כתיב צדקה תציל ממות ב' כתיב רודף צדקה ימצא חיים. וכ' צדק צדק תרדוף למען תחי'. ובסה"ק חסד לאברהם מחלק בין צדקה לשמה כו'. ובפשיטות י"ל דצדקה ראשונה מצלת ממות. וכיון שניצול ממות והוא כבראשונה אם נותן עוד צדקה אח"כ זוכה לחיים. וז"ש צדק צדק תרדוף אז תזכה לחיים. ולכן תקנו חז"ל לתת שתי מתנות לשני בני אדם בנתינה ראשונה זכרון נפלאות להודות להלל על שהצילנו השי"ת ממות לחיים. ויה"ר שיתעורר גם עתה הרצון הזה להצילנו בתדירא ובנתינה לעני השני להודות על רום המעלה שהי' אז לאחב"י וכן יתעורר עתה להחזירנו בתשובה שלימה מאהבתו אהבת עולם להמשיך חוט חסדו עלינו וכמ"ש זכר עשה לנפלאותיו. והנה כ' ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ופי' המפרשים דמרדכי ראה כל מה שיהי'. הגזירה ומפלת המן ימ"ש דהא אמר רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר הרי שהי' בטוח כי יהי' הצלה בבירור. והסרת טבעת להחזירנו למוטב לכן רצה שיקבלו עליהן ליו"ט. היינו לעשות זכר לטובה הגדולה ולא למה שהי' צרה כלל. והי' סגי רק במתנה אחת לשמוח למסכני אבל ישראל שלא ידעו קודם שנתבטל הגזירה שהכל לכונה זו והי' להם צער גדול לכן לא קבלו ליו"ט. דכל יו"ט הוא ע"ש טובה. פסח ע"ש הגאולה. עצרת ע"ש קבלת התורה. סוכות ע"ש כי בסוכות הושבתי. והי' טובה בלי צער כלל. אבל בימי הפורים שהי' מקודם צער ואח"כ נהפוך הדבר לשמחה יש לעשות הזכרון ע"ש הצלה וע"ש הטובה ול"ש לעשות יו"ט ע"ש הטובה לחוד. ולכן קבלו ע"ע ומתנות לאביונים שני מתנות לשני בני אדם ודו"ק

א"י דזה הי' פשיטא דצריך לתת לצדקה ע"ש הצלה ממות לחיים לעשות צדקה דהוי בחדא גון ואם יקבלו יו"ט פשיטא דצריך לתת לשני בני אדם חדא משום הצלה וחדא משום היו"ט דבעי לשמח למסכני. ול"צ לפרש אבל כיון שלא קבלו ליו"ט סד"א דסגי בחד מתנה קמ"ל ומתנות לשני בני אדם וכנ"ל

א"י דבמגילה ד"ה בשבת מ"ט לא קרינן מפני עיניהן של עניים נשואות למקרא מגילה מבואר נהי דיכול לתת גם בשבת לעניים מ"מ בזה לא נשלם החפץ של העני וא"כ גם ביו"ט כן ולכן כאשר הי' רצה שיקבלו ליו"ט ל"ש להזכיר ומתנות אבל לאחר שלא קבלו עליהן ליו"ט שפיר שייך ומתנות לאביונים

כימים אשר נחו בהם. למדו חז"ל מכאן מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר כי הנה הי"א וי"ב וי"ג וי"ד וט"ו עולים ס"ה כמספר שם אדון הארץ המשגיח על הבריותיו. ומלכותו בכל משלה. אכן מבואר בס' שערי אורה כי שם הזה תוכו אותיות ד"ן שהם דינים רק א' ויו"ד הם משני צדדים להלבישם בחמלה. והנה אם יהי' פחות מהזמנים הזמן הראשון שהוא יא שהם שני אותיות מהשם אז ישאר חשבון י"ב י"ג י"ד וט"ו כמספר נ"ד שהם דין. וכן אם נוסף על הימים הנ"ל ששה עשר יהי' עולה פ"א שהוא אף לכן אמרו חז"ל לא פחות ולא יותר רק שיהי' רחמים ממוזג בהם. והטוב יכפר

ומתנות לאביונים ע' מג"א ה' חנוכה נהגו הנערים לסבב על הפתחים בחנוכה. צריך להבין למה בפורים המצוה לשלוח המתנות לאביונים לביתן ובחנוכה הן מסבבין. ונראה דאחז"ל גדול החסד שעושה עני עם העשיר יותר ממה שהעשיר עושה עם העני דהעשיר מחייהו בעוה"ז ועני