אור דוד סד

בתוס' מענין יראת שבת ושבת ניתן לעונג לשמוח בו כמ"ש במד"ר פ' עקב לא לרעתכם נתתי לכם השבת שהרי אתם אוכלים ושותים ומענגים נפשותיכם ותקבלו שכר ע"ז א"כ שבת הוא שמחה ופחד יחד וכן ענין תפילין ק"ש קבלת מלכותו והוא פחד ה' מהדרת גאונו ותפילין לעורר אהבה ושמחה ובבחי' זו ענין הנחת תפילין

עוד י"ל מאמר אין מניחין תפילין אלא בשבת כי שומר שבת כהלכתו מוחלין לו עונותיו א"כ ע"י שמירת ש"ק נעשה טהור ונשמתו נקי מלכלוכי החטא כיון שנמחל לו ואח"ז תפילין צריכין גוף נקי כאלישע כו' וזה הכונה אין מניחין תפילין אלא בבחי' שבת כמו בבחי' שבת נעשה כברי' חדשה נקי' כן בתפילין צריך להיות גוף נקי וידוע כי הנשמה הוא חלק אלקי ממעל ואינה חוטאת רק מכח הגוף דהוא מן עוה"ז ואם הגוף נקי הוא טהור בנשמתו ממילא הבן היטב. וז"ש יקר זו תפילין דקיימו וקבלו ונמחלו עונותיהן ונעשו נקיים הבן. (וי"ל בשבת עם שבת ע"י ששבת מוחלין נעשה גוף נקי ויכול להניח תפילין כל השבוע)

ענין ירא שבת ע' מ"ש הרמ"א באו"ח סימן א' שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול כו' אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאום ה' מבואר דע"י שמקיים שויתי ה' לנגדי תמיד יש לו יראת השי"ת ופחד גדול ממנו. ובזה"ק שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי ושם שבת שגור בלשון כל ישראל לכן יראת שבת לכל אחב"י: בחי' תורה של אאמ"ו ראיתי דבר נחמד ואעתיקנו כאן

לעיני כל ישראל בראשית ברא דאמרו חז"ל בשבת (דף ) פסיעה גסה נוטלת אחת מת"ק של מאור עיניו תקנתו לאהדורי בקדושא ואבדלתא. ואיתא בהה"ק דפעם אחת היה כאב עינים להקדוש מהר"ח וויטאל ואמר לו רבו האר"י ז"ל זי"ע דיכוין בעת קידוש והבדלה והיה לו רפואה. וז"ש לעיני כל ישראל הרפואה בראשית ירא שבת. ונכון

גם אעתיק מ"ש אאמ"ו המחבר ז"ל על מדרש הנ"ל לא לרעתכם. נתתי לכם השבת. במדרש פ' נצבים איתא רבנן אמרו אמר הקב"ה אם ברכת את התורה לעצמך את מברך מנין שנאמר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים ואם תאמרו שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי לכם אלא לטובתכם שהרי מה"ש נתאוו לה כו' ובפ' עקב שמא לרעתכם נתתי לך השבת כו' ותמי' איך סד"א ח"ו לומר כן ואמר אאמ"ו דקיי"ל דבר שהוא רק לרפואה א"צ לברך עליו. ובסנהדרין דף () אחז"ל בראתי יצה"ר בראתי תבלין זו תורה. ולפי"ז היה מקום לומר דרק לתבלין נתנה. והוי כמו דבר שהוא לרפואה וא"צ לברך עליו וז"ש לא לרעתכם לחוד נתתי תוה"ק הן אמת דהוא תבלין אבל יש בה מעלות טובות לבד זאת שהרי מה"ש נתאוו לה ואין יצה"ר שולט במלאכים הרי דעצם התורה הוא טוב מאוד וצריך לברך את התורה. ובזה יובן מדרש לא לרעתכם נתתי השבת דאחז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו עונותיו ובזמירות כ' לבד מיום כפור עוני וקאי ג"כ על ש"ק דראוי לשמח במה שמכפר בשמירת שבת. ולזה הזהיר המדרש דבשביל רעתך היינו מחילת עונות לחוד אלא לטובתכם דשבת הוא טוב ומחילת עונות ג"כ נכלל בשמירת שבת ועיקר הוא לטובה

(יז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים. אמרו חז"ל בסנהדרין בני בניו של המן למדו תורה ברבים. ובילקוט שמואל ב' א' ע"ש דאין מקבלים גרים מזרע עמלק ימ"ש והוא תמוה גדולה ומפורסמת איך קבלו אותן להתגייר. ונ"ל דא"ל דהטעם שחיישינן שאין מגיירין באמת רק שלא נכרית אותן ול"ש זה רק בימי דוד וכן בימי שלוות ישראל. אבל לפי"ז איך משכחת ב"נ שעבר עבירה ונתגייר דפטור ע' סנהדרין דע"א דאיך נתגייר. וע"כ דלא תליא בהא ואף ג"א גירותן גירות א"כ קשה. אך נראה