אור דוד ס

ותורה אור ושמחה זה יו"ט וששון זה מילה שנאמר שש אנכי על אמרתיך ויקר זה תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ כו' ויראו ממך זה תפילין. ורש"י פי' שגזר המן לבטלם והיאך רמוז זה. אכן המן בא לבטל ענין ישראל והנה ישראל נבדלים מאומות בתורה ונכרי שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה. וכן ענין יו"ט שהוא השביתה ממלאכה לשמוח ולשבוח ונכרי ששבת חייב מיתה. וטעמא כי הנה האדם לעמל יולד וישראל נבראו לעמל תורה לתקן העולם העליון וכלם שומעים לתורתו אכן העכו"ם אשר אין להם תורה נבראו להיות עובדים עולם הגשמי. וכמו שבישראל המפנה לבו לבטלה חייב מיתה כיון שמפריד עצמו ממה שנברא לתכלית בריאתו שהוא התורה והנהו פונה ממנו. כן העכו"ם שנבראו לעמל העולם אם פונה וישבות ממלאכתו הוא בחיוב מיתה. וכמי כן ענין המילה שבאמת הערלה נבראת והמסיר הערלה שהוא הדבר שנברא לו לתכלית עלמא וצורך תאותו הוא רק ישראל שנבראו לצורך עולם עליון הם מסירין את הערל' ופונים לתכלית העליון שהוא הסרת הערלה ודבר גשמי. אכן עכו"ם אסור למול עצמו שאיך יסור דבר הנברא עמו ויחבול בעצמו. ותפילין הוא דבר שאפילו ברבו הניח לו תפילין לעבדו יצא לחירות כי תפילין הוא התקשרות ישראל עם אביו שבשמים. ולכן וראו כל עמי הארץ התפילין וייראו ממך שיראו שישראל יש להם התקשרות לו למעלה בהשי"ת לכן יראו ממנו. ושם תפילין מלשון נפתולי אלקים נפתלתי. וזה פי' מאמר חז"ל בברכות פ"ק תפילין דמארי עלמא מה כתיב בה מי כעמך ישראל כי תפילין הקשר שבין אביהם שבשמים לישראל הם מצד מדותיהם. ולכן כתיב בה מי כעמך ישראל ותפילין שלנו נכתב אחדות הקב"ה ושבחי' ולכן העבד שאינו מקושר להשי"ת כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים ואסור להניח תפילין ואין לו התקשרות. וכיון שבא המן להשבית ענין מעלת ישראל שיהיו ככל הגוים וממילא מבוטל מעלת התירה והשגותי' לשמוע ביו"ט. וכן מילה ותפילין. וכשראו שמרדכי הצליח ונתחזק אמונת ישראל היו כל הנבראים אלה לישראל למשען חזק ויסוד נאמן

ליהודים היתה אורה זו תורה עפ"י מ"ש א"ז הגה"ק רשכבה"ג מו"ה מנחם נפתלי ז"ל מייזלש מ"כ ברעווא דאוסטרייך על מאמר חז"ל לא חרבה ירושלים אלא שהעמיד דבריהן על ד"ת וקשה הא מדחז"ל משמע שלא עשו לפנים משורת הדין וקרא צוח על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי. ונ"פ דאיתא במד"ר נח כי מלאה הארץ חמס. גזל היינו שוה פרוטה. חמס היינו פחות משוה פרוטה וכך היו עושין אנשי דור המבול היה אחד מהן מוציא קופות מלאה תורמוס זה בא ונוטל פחות מש"פ וזה בא ונוטל פחות מש"פ וכן כולן ולא היו יכולין להוציא בדין. ולפ"ז י"ל דזה כוונת חז"ל שהעמידו דבריהן על דין תורה שעשו כן שגזלו פחות מש"פ ולא הי' צריכין להחזיר בדין תורה. אבל קשה למה בשביל זה נחרבה הא לא הוי כ"כ עבירה גזל רק ל"ת הנל"ע ובחצי פרוטה דכ' הה"מ דהוי כמו ח"ש ולקצת פוסקים לית איסור תורה ול"ש טעמייהו הנאמרים. ולמה נחרב בהמ"ק. אמנם הנה קיי"ל דב"נ נהרג בפחות מש"פ. והנה אמרו חז"ל בשבת דפ"ט מודעה רבה לאורייתא רק דהדר קבלוהו בימי אחשורוש. ותמה בתשו' הרשב"א למה נחרב בהמ"ק ראשון הא הי' קודם אחשורוש והיה מודעה כו'. ותי' הפ"ד דעברו על ז' מצות ב"נ כמו שאמרו ביומא בהמ"ק ראשון נחרב על ע"ז ג"ע ש"ד וע"ז לא שייך מודעה רבה דגם ב"נ חייבין. ולפ"ז י"ל דהאמת כמ"ש על עזבו תורתי רק דהיה י"ל מודעה רבה ע"ז אחז"ל דהעמידו דבריהם על ד"ת שגזלו פחות פחות מש"פ. ובאמת אי הי' קיימו תורה בישראל לית איסור אבל כיון דעברו על איסורי תורה ואי דיש מודעה א"כ דין ב"נ להן ובן נח נהרג על פחות מש"פ ולכן אמר