אור דוד נח

ואויב אם היתה סוברת שיהי' סיפק בידו למלאות גרתו אינו בבחינת אויב רק בחינת צר כי מה יעשה יותר. ואם סברה כי לא יספיק מחשבתו כי תבטל בתפלתה א"כ לא נקרא בבחינת צר רק בבחינת אויב. לכן פירשו שהי' הכוונה צר מלמעלן אויב מלמטן (כי הנה בזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי ע"ד בכל צרתם לו צר כי ע"י הצרות מתמעט מעשה המצות והבחירות בכוונת המצות ואין בזה נחת רוח למקום כביכול) כי הנה המן ביקש להחטיאם אז בסעודת אחשורוש כענין שאמרו לעשות כרצון איש ואיש ופי' המפרשי' שניתן הבחירה להם או שילכו בדת מרדכי או בדת המן ויהי' החטא גדול. וא"כ הנה אז ניתן לישראל כל מעדנים ורצה להחטיא' בזנות כענין שהכניס זונות ערומות וכדומה וביקש לתת תענוגים לישראל למען יהי' צר מלמעלן להם שעי"ז יהי' להם צרה בענין מה שהוא ברוחניות והשגת נפש ויטמטם בעבירות וזאת פעל אשר נקרא ע"ז צר. אמנם מה שרצה להשמידם הוא היפך ממחשבה הראשונה שרצה לתת להם כל תענוגים ועתה נהפוך לבבם להשמידם ואם כי לא יפעל מה. לכן נקרא אויב. וע"כ גלתה לאחשורוש איך כוונתו בפעם הראשון לעשות עליהם קצף מלמעלה ועתה ביקש לקעקע ביצתן מלמטה. ולכן נקרא צר ואויב

איש צר ואויב המן הרע הזה. בגמ' מגילה דרשוהו ביקשה להראות על אחשורוש ובא מלאך והטהו כלפי המן. הענין נראה כי רצתה למסור נפשה בהראותה כלפי אחשורוש וימיתנה במרידתה. ועי"ז תציל כל הדור ממות כי צדיק נתפס בעון הדור ויהי' כפרה לכל ישראל וצדיקים מוסרים נפשם להצלת ישראל. אמנם המלאך הטה ידה שאז לא היתה צריכה לזאת והי' הצל' בלעדי כן

עוד י"ל כי באמת אחשורוש אשר גידל את המן הי' בעבור אסתר שנשאה חן בעיניו והי' מחזיק טובה להמן על עצתו להרוג את ושתי ועי"ז גדלו ונשאו ול רצתה להראות עליו למען ימיתנה וממילא יפסוק חשיבתו אחר שתהרוג וינחם אח"כ על אסתר וגם יזכור סיבת מיתת ושתי אשר ע"י המן ובטלה דבר בטלה אהבה להמן ותבא עי"ז תשועה לישראל

(י) ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי. טעם שנתלה המן ביום ב' דפסח דהנה המלאכים באו לבקר לאברהם אבינו ביום א' דפסח כי כעת חי' ולשרה בן. ונולד יצחק בפסח וגם מצות אפה. א"כ המילה הי' בכ"ב בניסן והוא זמן הסרת טבעת אחשורוש להמן אשר אמרו חז"ל גדולה הסרת טבעת יותר ממ"ח נביאים שחזרו ישראל עי"ז בתשובה. וזה הי' גורם זכות מילת אברהם בעצם היום ומעשה לוט והתפלה של אברהם על סדום אולי יש עשרה צדיקים שלא הועיל לסדום מ"מ הועיל לישראל לדורות שלא יכלו ח"ו לישראל אף אם יהי' מעט צדיקים וכיון שמעשה זאת הי' ביום שני של פסח שאז הי' הפיכת סדום ותפלת אברהם לכן בזכות תפלה זו נתלה המן ביום שני של פסח על שחשב ביהודים אשר יש צדיקים בתוכם לאבדם וגמולו בראשו הושב לוי

ח (ב) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן במדרש תרומה נבחר שם מעושר רב מעירו של המן. ומכסף וזהב חן טוב זה חינה של אסתר ותהי אסתר נושאת חן אמר המלך הכסף נתון לך. אמר הקב"ה אתם מכרתם שלי על שלי כי לי בני ישראל ונאמר לי הכסף ולי הזהב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. המדרש תמוה. ונראה דהנה הו"ל לכתוב טוב שם מעושר רב אכן נבחר שייך בדברים המשתוים רק שבוחר בו כמו בחרו לכם פר אחד אף ששני הפרים שוים וכן אשר יבחר בו יקריב אליו כיון שאין רק כה"ג אחד מי שיבחר בו לכן מפורש המדרש כי הנה הצליח מרדכי להיות עושר המן שלו ולהיות תורה וגדולה במקום אחד