אור דוד ד

מלבר ועמ"ש (בחי' בראשית) מבהמ"ח: במדרש הנ"ל רבי סימון אומר שביקש לקעקע ביצתן של ישראל. אינו מובן כי מה שייך זה לשם אחשורוש שרצה לקעקע ביצתן של ישראל ונראה לי לקעקע ביצתן היינו שרצה להשמיד זרע ישראל וכיון שזרע אדם הוא במוח שבראש כמבואר בחולין פרק א"ט גבי נתמזמז דלא מוליד ומשם יורד לחוט השדרה ואח"כ לכלי ההולדה. אכן עיקר ההתחלה הוא מהראש ולכן נקרא אחשורוש לפי שהי' צרה על כל זרע ישראל

ויהי בימי. במד"ר אתא ר' שמואל בר נחמן ועבדה פלגא כ"מ שנאמר ויהי משמש צרה וכ"מ שנאמר והיה שמחה אתובין והא כתיב ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור עיין בזוה"ק תיקון ל"ו שכתוב ויהי אור דא ר"ה דאיתמר בי' ויהי היום כו' ובכל אתר לישנא דצערא וניחא. בביאור דברי תיקוני זה"ק הנ"ל ראיתי בחי' אאמ"ו בפ' בראשית ואעתיקנא כאן

יהי אור. בתיקונים יהי אור לארבעה עשר ויהי אור דא ר"ה דכתיב ויהי היום ויהי לשון צער. נראה דהוקשה למה לא נאמר ויהי כן ולכן פי' דהאמירה הי' שיהיה שני אורות אור לי"ד ואור ר"ה וכל זה בכלל הצווי. ולהבין ע"פ פשוט נראה לפע"ד ע"פ מ"ש הכתוב ידע מה בחשוכא ונהורא עמי' שרי דהנה האדם היושב בחושך ודאי יכול להסתכל למקום שהוא מאיר ואפי' אינו מאיר רק הוא חשוך כמו מקום שיושב יוכל להסתכל אמנם אם יושב במקום מאיר לא יוכל להסתכל למקום חשוך הגם אם לא יהי' במקומו אור הי' יכול להביט האור שבמקומו מחשיך המקו' החשוך יותר שלא יוכל לראות שמה והקב"ה הגם כי נהורא עמי' שרא עכ"ז ידע ליה בחשוכ' והוא פלא. אמנם ענין האור הוא האחד אור עליון שהאדם יסתכל להביט מפלאות יצוריו וחכמתו והגם כי האדם בעוה"ז מקום חושך ואופל יסתכל לראות גדולתו ית' ועי"ז יוכל להכיר חסרונותיו וקיצורו בעבודה ולבדוק נגעיו כי כל מה שיכיר יותר גדולתו ית' ידע גודל קיצורו ומכיר מומיו וחסרונותיו ולזה נקבע אור לי"ד שיבדוק החמץ שהוא המשל להאדם להזכירו לחפש חסרונותיו ולא יוכל לדעת חסרון מעשיו רק אם יביט באור פני מלך ויראה מגודל ועוצם רוממותו אז יבוש ויכיר מומו וחמץ הנמצא בחוריו וסדקיו. אמנם בר"ה הוא להיפוך כי השוטרי' מארי דדינין להזכיר עוונות אדם ביום הדין וזכיותיו והם מחפשין כל תהלוכות אדם עד שנאמר ויהי היום ויבאו בני האלקים א"כ באור לי"ד האור בעולם עליון והאדם המביט לאור עליון יכיר מגדולתו ית' ועי"ז ירגיש במומיו לבקר ולבדוק לכן האור הוא למעלה והאדם מתיך חשך יסתכל למקום מאיר אמנם בר"ה שהמארי דדינין מביטין לעולם התחתון האור צריך להיות בעולם התחתון דאל"כ לא יוכלו לראות ממקום מאיר למקום חשוך ובאמת בעת בריא' נברא ע"י השתלשלות ממדריגה למדריגה ממעלה למטה ובתחילה הי' אור למעלה שלהאדם יהי' יכולת מתוך עמקי חשכו להביט לאור העליון ועי"ז ירגיש במומיו ויבקר ודא אור לי"ד אכן אח"כ פעל האור גם להשתלשל למטה עד דמארי דדינין יוכלו להיות עינם על מעשה בני אדם והוא ר"ה שאז מעוררין ומזכירין מעשי אדם לכן נכתב יהי אור ויהי אור אחד הוא מעלה שעי"ז יכיר אדם למצוא תרופה והשני הוא אשר יהי' עיני השוטרים מביטין על האדם ולכן כתיב ויהי אור דא צערא שהם מקטרגין על האדם ושתי אורות הללו מכנס הזוה"ק בתיקוני תיקון ל"ו לאחד אור י"ד ולשני אור ר"ה. והבן. בכ"ק מא"ז מפיעטרקוב יש ג"כ ביאור לזוהר הנ"ל

עוד י"ל למ"ש במד"ר בראשית פ"ג יהי אור כנגד ס' בראשית ויהי אור כנגד ס' שמות כו' ובס' זה נזכר שעבוד מצרים והרבה צער שהי' לישראל אז: ואלה שמות בני ישראל הבאים. סופי תיבות הם אותיות כמו תהלים ע"ד שאמרו חז"ל יעקב אבינו כ"ב שנה שהי' בבית לבן עוסק בס' תהלים ואינו מובן. ונ"פ כי הנה תהלים מלא תפילות על כל צרות שבאו עליו וא"כ איך נקרא תהלים שהם שירות ותשבחות כמו שמזמר על הטוב ואדרבה תפילות הי' ראוי לקרותו כי הן בקשות. רק