אור דוד ג

מגלת אסתר א

א) ויהי בימי אחשורוש. הקשו המפורשים כיון שסיפור הוא מאחשורו' לא שייך לומר ויהי בימי אחשורוש. בשלמא אם הי'. מדבר מאחר שייך לומר שבימי אחשורוש הי' הסיפור כמו ויהי בימי שפוט השופטים וילך אלימלך ונראה לי כי המגילה באה לבאר שלא יד אחשורוש עשתה הרע והטוב כ"א הכל בהשגחה ואחשורוש הי' רק כגרזן ביד החוצב. וכשנתחייבו ישראל ח"ו כליה הי' הקב"ה מטה לב אחשורוש לגזור כן ואח"כ הפך לבבו. ולכן נאמ' ויהי בימי שאין אחשורוש הפועל רק השי"ת הפועל ובימי אחשורוש הי' הגזירה ככה וזה נראה לי מאמר(שמואל ב) שאמר מפיבושת לדוד עבדי רמני וגו' ואדוני כמלאך אלקים והטוב בעיניך עשה. שפירושו כי המלך לבו ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו. א"כ אין אתה בבחירתך רק כמלאך שהוא שליח האלקים. א"כ אין לו להתנצל לפניך כיון שדעתך הוא דעת רצון השי"ת א"כ כאשר יחפוץ השי"ת כן תעשה לכן הטוב בעיניך עשה

ויהי בימי. אמרו חז"ל ויהי אינו אלא צרה והי' אינו אלא שמחה. להבין הענין כי הנה ויהי לשון עתיד יהי. הי' לשון עבר. אבל מצינו כתוב מקרא בעתיד מדבר בלשון והי'. ועבר בלשון ויהי. והאמת שוי"ו מהפכת העבר להעתיד ועתיד לעבר אמנם למה זאת. אכן נ"ל כי בזה מראה אשר התורה נצחיות וא"כ אם מדבר מדבר שכבר הי' נעשה אם ידבר בל' והי' יתראה אשר הנביא מדבר לפי שאירע לו כבר בזמנו. אכן באמת הנבואה הוא נצחי אף טרם שיצא הדבר לפועל היה הכתוב מוכן להיות הדבר נולד וא"כ אם ידבר בעבר יאמר ויהי כי טרם יצא הדבר אל הפועל הי' ג"כ נגזר אשר יהי כן לעתיד כמ"ש לזרעך נתתי את הארץ והוא ל' עבר והי' הנוסח הזה בתוה"ק ובדברי הנביאים כי מגיד מראשית אחרית ולהיפוך כשמדבר בעתיד יאמר בלשון והי' שהוא לשון עבר כי אצלו יתברך אין שינוי במה שכבר הי' ובמה שעתיד להיות וא"כ אז אף טרם יצא הדבר אל הפועל מחשב כאלו כבר הי' כי אין ספק שכן יהי' בלי שנוי. והנה אמרו חז"ל שלרעה חוזר ולטובה אינו חוזר. ולפי"ז שפיר על דבר שהוא שמחה וטובה שפיר שייך לשון והי' בדבר שלעתיד כי נחשב כאלו כבר הי' כיון שגזירתו לא ישתנה. משא"כ לרעה אז טרם יצא הדבר לפועל לא הי' נחשב כאלו הי' כיון שאפשר להשתנות ע"י חזרה רק כדרך מבטיח לעתיד שאפש' להשתנו' לכן ברעה כתבו ויהי כי אז קודם המעשה לא הי' נחשב כאלו כבר הי' רק כאלו עתיד להיות. וזה ברור: במדרש ויהי בימי. אריב"ק שהשחיר פניהן של ישראל כשולי קדירה המשל כשולי קדירה ביאורו נ"פ דכבר כתיב דמלך ביד ה' והכל בהשגחה ורק כגרזן כו' וכל המאורעות שהי' להחזיר ישראל למוטב כמ"ש חז"ל גדולה הסרת טבעת(ע' מגילה דף י"ד) ואיתא בברכות(דף נ"ו:) א"ר חנן ג' שלימות הן נהר צפור קדירה מה שקדירה מרמז לשלום דאש ומים יש להן מחלוקת האש שורף המים ומים מכבהו וע"י הקדירה נעשה שלום דאש מפעיל שיתבשל המים בקדירה ולא נתכבה ע"י הקדירה. ואף דקדירה מפעיל השלום קדירה בעצמיותה נעשה שחורה. כן הענין אף דהפעיל שיחזירו ישראל למוטב מ"מ הושחרו פניהן אז והי' להן צער גדול ובאמת הי' לטובה ודמי ממש לשולי קדירה הבן: קדרה אה"כ עולה ש"י ובזה י"ל מ"ש להנחיל אהבי יש. דת"ח מרבים שלום בעולם ועפ"י הרוב אין נהנין כ"כ מן עוה"ז כמחז"ל כמאן מצלינן האידנא אקצורי ומרועי זו ת"ח ודומין לקדירה שכר שלהן ש"י עולמות. (ראיתי טעם נחמד מה ששכרן ש"י עולמות דמבואר דע"י מצוה נברא מליץ טוב ומלאך גדול כשליש העולם (ע' חולין דצ"ב) ויש תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן והידור מצוה עד שליש הוי תר"ך וש"י הוי תתק"ל ונבראו ע"י תתק"ל מצות והידור שלהן תתק"ל מלאכים פרקליטין טובים וכ"א שליש העולם הוי תתק"ל שלישים והן ש"י עולמות שלימין ובזה נ"ל טעם לחייו של יציר כפיו אדם הראשון תתק"ל שנים עי' בס' מים יחזקאל שחקר למצוא טעם ולמ"ש נכון דהן לנגד תר"ך עמודי אור תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן והידור שלהן אבל צ"ע מהא דבב"ק(דף ) אי שליש מלגאו אי