אור דוד לז

טובים ואף לפעמים שהם עניים מאד עכ"ז הם יפקון רצון מאשר עשיר. וכבר אמרו ז"ל ונפש כי תקריב קרבן מנחה כי קרבן עני קודם יהי' שהוא בדלי דלות חביב לפניו קרבן מנחה מקרבנות עשיר. א"כ מלא קומץ שהוא קרבן עני יש לו מעלה יתירה על מעלת העשיר כמ"ש במד"ר ויקרא שמזה שנינו אחד המרבה וא' הממעיט עיט ובלבד שיכוין לבו לש"ש. א"כ חזינן כי אין מעלת עושר מעלה רק עיקר מה שתלוי לבם לשמים כי כל עשרו של המן לא הועיל ומלא קומץ דידהו אף שהם דלים יפקו רצין

ועשרת אלפים. בגמ' מגילה גלוי וידוע כו' שעתיד המן לשקול לפיכך הקדים שקלי ישראל לשקליו והיינו דתנן בא' באדר משמיעין על השקלים. יבואר כוונתו בעשרת אלפים ככר גם מ"ש המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וכל ההמשך כי אמר שישראל מחסה ומסתור להם השי"ת לפי שעובדין איתו בתורתו והקב"ה ואורייתי' חד. אמנם כ"ז בהיותם על אדמתם והי' להם כל המצות כלם. כי יש בתורה מצות הקרבנות ולכהן גדול ולכהן הדיוט ולישראל ולנזיר וללוי וא"כ כל אחד מהם אין לו כל התורה כ"א בצירוף כלישראל חברים והם כלם כגוף אחד אשר לו רמ"ח איברים ושס"ה גידים כן יש בכל האומה הישראלית רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת ובהקבץ כלם הם עם אחד. והמשל כמו העגלה אשר יקרא בשם עגלה. אכן אם יחסר ממנו ויתפרד לאברים אזי בשם יקרא כל כלי וכלי נתח בשם בפ"ע כך כאשר הי' הבהמ"ק וכל המצות יכולין להתקיים ביחד וכל התורה אז כלם הם עם אחד. אכן בחורבן בהמ"ק ונחסר ממנו החלק מהתורה ומצות אז כיון שלא יוכל להיות התורה תמימה ויהי' מקוים הכל אמר המן כי התורה נהרסה. וא"כ מפוזר ומפורד שהם אינם עם אחד רק מפוזרים כהנים בפ"ע ולויים בפ"ע וישראל בפ"ע כיון שאין כלם ככלי אחד כאשר הם בין העמים ודתיהם שונות מכל עם כי אשר דתי העמים אינם קשורים יחד אשר בהבטל מקצת יתבטל כלו אכן תורתם משונה מכל העמים שכל התורה קשורה יחד ונארגת ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כגוף האדם ואם יתבטלו איברים שהנשמה תלוי' בהם אז ינטל החיות כן בהתבטל הרבה מצות התלויות בארץ אז הוי כביטול כל העם ואת דתי המלך אינם עושים פי' דתי מלכו של עולם לא יעשו אחרי כי הם בין העמים כי מלך האמור במגילה הוא מלכו של עולם ולמלך אין שוה להניחם כי כאשר מקיימים כל התירה שהיא וקוב"ה חד אז הם כביכול מדמים ומשוים לעליון ע"ד מבשרי אחזה אלהי שגוף ונשמה הם בצורת התורה כי גם הנשמה להם רמ"ח ושס"ה אורות כמובא בס' הגלגולים להאר"י ז"ל. ועי"ז הם מתדמים קצת למלכו של עולם ע"ד מבשרי אחזה אכן כאשר יחסר להם והם בעלי מומים אז אינם שוים להמלך כי בהיותם מתדמים למלך יש להם קיום נצחי כי כשם שהקב"ה חי וקים לעד כן ישראל קיימים אבל כשהם בין העמים למלך אין שוה להניחם שיהי' להם קיום ושארית. ועי"ז קטרג לפני אחשורוש כי השי"ת לא ילחם בעדם ואין להם קיום

והנה נודע מ"ש בטעם מחצית השקל כי ישראל הם עם אחד וכ"א בפ"ע אינו רק כמחצית בחבור לחבירו והוא הטעם שאמרני כי לישראל או לכהן לבד יחסור כמה מצות ואינו מתקיים רק בכלל ישראל ולכן הי' לכ"א בפרט מחצית השקל להורות כי הם עם אחד ודבוקים בה' האחד האמיתי ולא יהיה בהם ננף. אכן המן שרצה לעשות בהם כלי' ושלא יכנסו להדבק באחדות השי"ת שקל שקל עבור כל ישראל כי מאה ככר הי' חשבון מחצית השקלי כל ישראל והנה קודם בן עשרים אינו בר עונשין ומן עשרים עד ימי שנות אדם שבעים שנה הם חמשים שנה והוא הנקרא עולם א"כ עולה חמשים פעמים מאה ככר הוא חמשה אלפים והוא עשה לכ"א כלי בפ"ע כמו העגלה שנשברה שכ"א כלי בפ"ע לכן שקל שקל בעד כ"א לחמשים שנה עולה עשרת אלפים ככר להורות כי הם מפוזר ומפורד. אבל הקב"ה הקדים שקלים להורות כי ישראל הם עם אחד. וגם אחר חורבן