אור דוד לה

הדבר ומפזרו על פני הארץ אמנם פירוד הוא שנפרד לאיזה מכוין כמו לתאוה יבקש נפרד וכן הפרד נא מעלי כדי שלא יהי' ריב בין הרועים. וכן והכשבים הפריד יעקב שהוא לתכלית שלא יהיו עם צאן לבן לכן שאלו כי לא מבעי' הצדקה שנותן להחיות העני או לקנות חיי העוה"ב ודאי טוב אכן אם מבזבז הוא שלא יתן לעני בעבור המצוה או לחמלתו עליו רק לא יחשוב בעיניו הממון לכן ממילא אם דל ואם עשיר יתן ולא יחוס על כספו אם בזה ג"כ כח הצדקה יגדל ואמר כבר פירש אבי פזר נתן לאביונים אף שלא לתכלית נרצה עכ"ז קרנו תרום בכבוד. ומעתה נראה כי מ"ש חז"ל צדקת פרזונו בישראל צדקה עשה הקב"ה שפיזרן בין האומות דאלמלא כן היו הורגין רק כי היכי דלא לקרי מלכותא דקטיעא. דלכאו' סוחר דברינו אכן יובן כי הגם השי"ת כי הי' בעת זעמו שפיזרן כדרך המפרזר חרסי אדמה באין חשובות רק לאשר הוא טוב אמתי ואף מהרעה אשר הוא עושה נמשך טובה כענין שאמרו חז"ל פ"ב דיומא קילל לנחש בכ"מ שהולך מזונותיו עמו שעפר לחמו כי מהטוב אמתי גם הרעה יהי' טוב נמשך ממנו כן אף הפזור הנעשה בדרך הכעס נמשך ממנו צדקה שהוא לשמירתם כדי שיתקיימו. ולכן המן שרצה לדבר סרה אמר כי הגם שמפוזר המה שהשם השליכם לא לשום תכלית עכ"ז חושבים כי הם רק כמפורד בין העמים שנפרדו לתכלית מכוון שלא יהיו ביחד. ואומרים שהפיזור הוא לתכליתם וטובתם כדי שלא יהרגום. ובאמת אינו כי אחשורוש מלך בכיפה והי' מלך על כל ישראל א"כ ללא הועיל הוא הפירוד רק הוא פיזור ממש א"כ בזה התחכם פן ישאל אחשורוש מדוע המלכים הקודמים לא כילו את ישראל ותשאל מאתי דבר יותר משאר המלכים לכן אמר כי הוא מפוזר מאת השי"ת ומ"מ הי' קצת תכלית שהוא ע"ד הפירוד ועתה כי כלם נקבצו תחת רשותך תוכל לעשות בהם כטוב בעיניך. ומצאתי למוח"ז ז"ל שכ' מזה רק בענין מפוזר ומפורד לא נחית לזה כלל

או י"ל כי המן רצה להראות ההפך ממ"ש חז"ל לאחשורוש כי י"ל שתכלית שהם נפוצים שאם יהיו במקום אחד אזי יהיו יכולים להלחם נגד אויביהם בהקבץ יחד לכן הם נפוצים מהשמים כדי שאם ירצה אויבים לעשות בהם רע יוכלו. ולזה אמר מפורד שהוא לתכלית הכוונה. אמנם אפשר לומר ע"ד חז"ל שנתפזרו למען לא יכלם. אבל א"כ לא היו להקבץ בכל מדינות אחשורוש. וא"כ ניכר שהם מפוזרים כחרסי אדמה לא לבעבור חשובית והם מפורד לתכלית כוונה כדי שנוכל להלחם בם. וע"כ הם בכוונה מפורדים. והראי' שהם בין העמים ובכל מדינות מלכותך א"כ מוכח שהוא רק למען נשלוט בהם ונגזור עליהם ככה

במד"ר ישנו עם אחד אמר המן מצוקיהם ישן הוא אמר הקב"ה אין שינה לפני שנאמר הנה לא ינום ולא יישן חייך שמתוך שינה אני מתעורר עליך לאבדך מן העולם הה"ד ויקץ כישן ה'. הנה השינה יתייחס למי שאינו פועל באבריו שום תנועה והוא שקט והיד לא תפעל גם הרגל ודומיהם והנה באדם אם כי הישן אינו בעל תנועה עכ"ז הוא בזה ינוחו איבריו וכשיקיץ אז יפעלו בחזקה יותר מאשר הי' קודם השינה שהי' עיף מטרדת החושים המחלישים ואחר השינה שהי' בנופש נתחזקו החושים ויוכל להכות צריו יותר ממי שלא הי' ישן. וכביכול הוא ע"ד שאמרו חז"ל קטונתי מכל החסדים כי אם עושין לו נסים תמידים מנכין מזכיותיו ואז לא יוכל לחכות על נס כי פן א"ר לכך משא"כ אם לא הי' לו נס יוכל לחכות שלעת הצורך יהי' נעשה לו כי לא קיבל שכרו ובזה יבואר לקמן ששאל מה נעשה יקר וגדולה למרדכי ויאמרו לא נעשה עמו דבר כי נדדה שנת המלך הוא מלכו של עולם ומצא בס' הזכרונות שמרדכי הציל וכביכול השאלה אם נשתלם שכרו ויאמרו כי לא נעשה עמו דבר ויש לו זכות עדיין. לכן הוא שאמר ישן הוא פי' שמעת חורבן בהמ"ק וערלים מרקדין בהיכלו וישראל בגולה השי"ת הסיר השגחתו אינו בעל תנועה לפעול נסים כי