אור דוד לב

ודומה לסוחר שהקונה חדל מלקנות א"כ הוא מפורסם לסכל ונבזה מאוד. יבזה נבין מאמר ילקוט ויבז עשו מה ביזה ביזה תחיית המתים עמה. ולפ"ז ניחא דהנה עשו הגם שחשב להרוג אחיו ויהי' לו כל הממון והכבוד הי' לו לחוש תן אח"כ בקום יעקב לתחי' יצטרך לחלק לו כבוד לבכורה וכיון שעשו הי' בודאי רודף אחר הכבוד אף כי לזמן רחיק יהי' לא הי' מוכר בעד הנזיד רק שביז' תחיית המתי' ולכן רצה לאכול מדילי' כיון שדימה להרגו כן הענין המן בז לדבר קטן להרוג מרדכי בעבור שהי' מקוה לגדולות להרוג הגוי כלו כדמיון הסוחר הנ"ל כן אמר המד"ר שהי' סכל כי כבר הי' לו ללמוד מזקיני עשו שהשליך הבכורה בעבור דבר מועט יען הי' מקוה כי ימצא גדולות שיהרוג אחיו ויהי' לו הכל ולבסוף נעשה סכל כן הי' לו להרגיש שגם הוא יסכל ולא יהרוג כל ישראל וגם מרדכי ישאר ע"ז בחיים

(ז) הפיל פור וגו' מיום ליום ומחודש לחודש בגמ' תנא כיון שנפל הגורל בירח שמת משה רבן שמח והוא לא ידע שבשבעה באדר מת משה וכו' באדר נולד משה. והוא תמוה דכיון שידע שמת משה למה לא בחר היום שמת בז' בו. ונראה כי המן רצה להעבירם על דת ולבטל התורה וזה פי' מו"ח הגאון ז"ל להשמיד מענין שמד. והנה אמרו חז"ל בערכין שלשה אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה א"ל ליהושע שאל אמר לא בשמים והנה אימת אמרו ליהושע נ"ל לפמ"ש התוס' ב"ב דקט"ו אהא דט"ו באב שנתיחד הדיבור וכתוב בתוס' דכלו מתי מדבר בט' באב והיו אבלים ואין השכינה שורה מתוך עצבות לכן לא נתיחד הדיבור עד עבור השבעה ימי אבל. וא"כ נהי שבמשה הי' שלשים מ"מ עיקר הבכי ואבל לא הי' רק שבעה ואז ודאי לא דרשו שישאל כי אין השכינה שורה אז דנשיא שמת הכל מתאבלין עליו לכן כיון שמת בז' אדר א"כ כלו ימי שבעה בי"ג אדר ואז אמרו ליהושע שאל וכאשר נודע כי לא בשמים ולא יוכל להוסיף אז התחיל אבילות חדש לעם על ביטול ההלכות ותורה שנחסר מאתם. א"כ ראה המן כי אז הי' אבל גדול על ביטול התורה בי"ג אדר לכן הי' מקוה שאז הזמן להשמידם ולבטל התורה אכן לא ידע כי אבילות ממיתת משה לא הי' ההרגש עד י"ג אדר רק באותו היום שמת מיד הכירו חסרונו להדור וכמ"ש הבל"ע על פסוק הלא תדעו כי היום נפל שר וגדול בישראל וחסרונו מורגש היום ובז' באדר הי' מורגש חסרון מן מיתת משה וכן מיד בעת הלידה בז' באדר הי' נרגש מעלתו כמ"ש חז"ל ותרא אותו כי טוב שנתמלא כל הבית אורה ושם משה הוא כנוי לגדול הדור כמ"ש משה שפיר קאמרת. פרש"י גדול הדור היינו שבז' אדר שנולד הי' ניכר חשיבותו וכן בז' באדר חסרונו. א"כ מה ענין לי"ג באדר שע"ז הפיל הפור. עוד נ"ל דהנה כתיב מיום ליום ואח"כ מחודש לחודש והו"ל בראשונה להטיל הגורל על החודש ואח"כ על איזה יום בו. אכן במדרש פרשו על יום מימי השבוע. והנה נ"ל הטעם כי המן הי' תולה במערכת השמים שהן שבעה כוכבי לכת שצ"מ חנכ"ל שהן משמשים ימי השבוע וגם י"ב מזלות המשמשים בחדשים. וא"כ כיון שמת מרע"ה בשבת בחר בשבת בחודש אדר וע"כ יוכל להיות שאז אירע ז' אדר ביום א' לכן התחכם להמתין עד שבת שהוא י"ג בו למען יארע ביום המזל מחודש מכוכבים שהוא בשבת כן נ"ל לפרש ולכן תלה הרע לישראל מצד המערכת אבל באמת אין מזל לישראל ואינו בכל פורעניות ח"ו כמו ט"ב וי"ז בתמוז אין אנו תולין באיזה יום מימי השבוע רק ביום שבחודש וזה שאמרו שלא ידע שמרע"ה מיתתו תלוי' רק ביום שבחודש דלכן בז' באדר מת ובז' באדר נולד שהקב"ה ממלא ימיהן של צדיקים מיום ליום ולא תלוי בימי השבוע רק בחודש איזה יום בו. ובזה נכון לפרש מאמר הכתוב היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם. והיהודים אשר בשושן נקהלו בי"ג ובי"ד בו ולמה לא כתוב בשושן עמד על נפשם, ולפ"ז כיון שי"ג הי' בשבת א"כ לא היו רשאין להרוג בשבת רק למי שהי' רודף היו רשאים להציל