עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אור דוד

אור דוד ל

Ohr David 30 · אור דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

יו"ד עולה תתס"ז כחושבן אי בתי מקדש ואת ה' אותיותיו הוי כמספר וי בתי מקדש צואריו במילואו צדי"ק וי"ו אל"ף רי"ש יו"ד וי"ו עולה תתפ"ט מספר וחושבן בכה על המשכן בשילה. המ"י טעם דבהמ"ק ומשכן נקרא צואר דכמו צואר באדם מחבר הראש לגופו הראש הוא המובחר שבאדם בו משכן חיינו לעבוד בו השי"ת בשכלו ובגופו עובד האדם בעניני עוה"ז בקדושה וטהרה כן משכן ובהמ"ק פעל לחבר ישראל אל המקום ב"ה ולהשפיע שפע קדושה כדרך שבא ליראות כך בא להראות ושפע חיים וברכה בכל ענינים. והבן

עי"ל מה שלא השתחוה מרדכי דסמך על זכותו של זקינו בנימין הצדיק שלא הודיע ממכירת יוסף וכמ"ש בס' יצירה על מה דבאפוד הי' של בנימין ישפה יש פה ושותק בזכותו לא יוכל המן ימ"ש להלשין עליו למלך ולא הי' ירא מפניו: ישפה יש פה ושותק פירשו המפרשים דלא הודיע ממכירת יוסף והי' שומר פיו ולשונו גם פי' עפ"י הגמ' שבת דנ"ה ד' מתו בעטיו של נחש וראשון הי' בנימין בן יעקב. ושותק שלא שאל למה ימות בלי עון. ובזה נ"ל לבאר מחז"ל ב"ב ושמתי כדכד שמשותיך ארשב"ג פליגי בה תרי מלאכים ברקיעא גבריאל ומיכאל חד אמר שוהם וחד אמר ישפה אמר הקב"ה להוי כדין וכדין. הענין דפליגו בזכות מה יהי' הגאולה אי בזכות שמירת הברית קדש דצדיק יסוד עולם ואלף הששי נגד יסוד לכן אמר שהם ר"ת שומר הברית מילה וזה הי' טור יוסף שומר הברית או בזכות הלשון שלא ידברו לש"ה ר"ל ול"ה אמר ישפה יש פה ושותק דחיים ומות ביד הלשון ומלך על האברים הוא הלשין כמבואר במדרש וע"ז אמר הקב"ה להוו כדין וכדין דנטורת הברית קדש תליא בשמירת הלשון כנודע ומאן דשומר לשונו הוא משומרי ברית קדש ודו"ק כי נחמד הוא

(ד) כי הגיד להם אשר הוא יהודי הנה במד"ר שהי' שקול כמשה בדורו. ובס' יע"ד איתא דהי' במרדכי נצוצי נשמת משה ואיתא בילקוט טעם שלא זכה משה לקבור עצמותיו בא"י ששמע שאומרים עליו איש מצרי הצילנו שמע ושתק ולא הודה בארצו. ובאמת אז הי' ברח ממצרים מחמת סכ"נ ועכ"ז לגבי משה הי' צריך להודות כי יהודי הגם כי סיבתו למדין הי' ע"י המצרי שהטמינו בחול וזאת הי' גרמא להושיע בנות יתרו עכ"ז הי' נחשב לפי גדולת משה רבינו ע"ה חטא התקין מרדכי הדבר והגיד כי הוא יהודי ומסר נפשו ע"ז לברר בחי' יהודי

(ה) וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחו' לו וימלא המן חמה. ובקפיטל ה' פ' ט' כתיב וימלא המן על מרדכי חמה. הנה המן הי' עבד מרדכי וכ' התרגום דלכן לא השתחוה לו דהוי עבד פלח ומ"ש כי הגיד להם אשר הוא יהודי דישראל קונין מן האומות ויען אם ישלח יד במרדכי לבדו יש לו יורשים ולא יפעול כלל לכן רצה לפשוט יד בכל עם מרדכי ולכן מלא חמה סתם על הכלל ישראל שלא יבזו לו היורשים. אבל לאחר שאמר לו המלך והעם לעשות בו כטוב בעיניך והפיל פור על י"ג אדר רק רצה למהר לתלות מרדכי ל"ש על הכלל כי דימה דס"ס לא יהי' לבוז מהיורשים וימלא על מרדכי

עי"ל דאמרינן במגילה ד"ז מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז ופריך הא כתיב אל תתחר במרעים ומשני צדיק גמור שרי להתגרו' בו ואב"ע השעה משחקת לו שאני. והנה צדיק שגם לו שעה משחקת הי' שרי רק דבעי להיות צדיק גמור ואיתא בברכות פ"ק צדיק וטוב לו צדיק גמור כו'. ומרדכי הי' יושב בשער המלך לכן הי' רשאי להתגרות בהמן ימ"ש דצדיק וטוב לו רשאי. אך כיון דכתיב בהמן שנשאו על כל השרים ועבדי המלך הי' אסור. אך כיון דאמרו במד"ר דמרדכי הי' בדורו כמשה בדורו לכן הי' רשאי. ובזה י"ל לכן וימלא המן חמה סתם דעל מרדכי לבדו הי' לו תירוץ רק כיון דהגידו להמן מה שהוא יהודי דהי' עני ודימה א"ע לשאר אנשים פשוטים וימלא על הכלל חמה. דמדברי מרדכי הי' נשמע דשום יהידו לא ישתחוה לו. אבל לאחר שלבש שק ויזעק כו' יראה