אור דוד כט

וע"ד דרוש י"ל דתמהו למה הצילו מרדכי לאיש אשר היה שונא ישראל דאמרו חז"ל משל דאחשורש והמן לבעל התל ובעל חריץ. ותי' דרצו להרוג אסתר ג"כ כמ"ש בתרגום. אבל קשה להמבואר במגילה די"ג דאמרו מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו ופרש"י שהיה צמא לשתות מרוב התשמיש. ובסה"ק דאסתר לא שמשה רק הכניסה שידה במקומה א"כ לא יהיה סכ"נ לאסתר. אך דהנה אסתר אמרה כאשר אבדתי אבדתי. וענינו דאיתא בזה"ק קודם דמייחד אדם לאנתתי' בעי לדבר עמה שיכירה בטב"ע דקלא עבור מניעת חליפין ר"ל. מבואר דאי היה מדבר עמה לא היתה יכולת להכניס חילופה שידה אך מחמת דדיבר עמה ע"י מתורגמן ממילא בשעת תשמיש לא דיבר עמה והועילה עצה זו להחליף עבור אסתר שידה במקומה. ובעת שנכנסה בציוי מרדכי ואמרה למחר אעשה פירשו דהודיע לו שהיא מבית שאול ואז דיבר עמה ע' מגילה דט"ז כיון דאמרה מדבית שאול קאתינא מיד ויאמר לאסתר המלכה ואם ידבר עמה תהי' מוכרחת לשמש אתו ושפיר אמרה כאשר אבדתי מבית אבא ע"י שתחטא בשימושה עם הערל הזה אבדתי ממך. יצא לן לאחר שאמרה לו מבית שאול קאתינא ודיבר עמה לא היתה יכולת להחליף רק בעצמה מוכרחת. וכ' ומרדכי ידע את כל אשר נעשה שידע שחטאו וצריכין לתשובה וידע כי הענין דאסתר רפואה קודם למכה ואי לא יגיד כי בקשו לשלוח יד אולי מוכרחת לומר מבית שאול קאתינא ותשמש עמה ותהיה אסתר בסכ"נ לכן הגיד. גם יש לו להציל לאחשורש דמכח זה יהי' הצלה לישראל דידע מרדכי מה שיהיה ובזה י"ל המסורה בקשו לשלוח יד במלך אחשורש חסר וע"ז הי' קשה לבעל המסורה מדחסרון יש בו אי משום שנאתו לישראל אי משום ביטול ענין בהמ"ק למה הצילו לאיש אשר רצה להשמיד כהמן ימ"ש דאחשורש גבי ציוה המן חסר ג"כ וע"ז התירוץ ויאמר המלך לאסתר המלכה שדיבר אתה ממש: ומדייחד דיבורו עמה ע"כ בעצמה שמשה ורצה להציל אסתר אבל לא כיון לאחשורש ולכן גם שם חסר. עוד תירץ דיכתוב בשם המלך טוב על ישראל ו"ה היה ע"י הצלה ראשונה ועכ"ז כ' חסר דאי לא הוי כ' הרע לא הוי צריך זאת ולהעביר רעת האגגי אף כי הי' טובה דישלטו יהודים בשונאיהם היא לא כיון לזאת ינכתב חסר. הבן

ג (ב) ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה תמהו למה התגרה ותי' כיון דזקנו בנימין הי' נולד בארץ ישראל ולא השתחוה לעשו דענין השתחואות יעקב ובניו אף דהי' לשמים מ"מ הי' נראה כאלו ח"ו הי' לעשו ולכן זכה בנימין הצדיק אשר יצא ממעיו שאול ימלוך בתחילה וגם זכה שיהי' השכינ' הקדישה בחלקי. לכן אמר מרדכי כמו שלא הי' זקינו בנימין הצדיק משתחוה כן הוא לא ישתחוה. ובזה נ"ל לבאר מה דאמרו חז"ל במגילה דט"ז ע"ב ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימין בכה על צואריו כמה צוארין הי' לבנימין אלא שבכה על שני בהמ"ק שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב. ובנימין בכה על משכן שילה שיהי' בחלקו של יוסף כו' וצריך טעם למה יהי' שני בהמ"ק בחלקו של בנימין. ונראה דמבואר בילקוט פרשת יתרו סי' רפ"ד מפני מה שרתה שכינה בחלקו של בנימין מפני שכל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימין לא הי' עמהן וכל השבטים נולדו בח"ל ובנימין לא נולד בח"ל יצא לן ג' טעמים אחד מפני שנילד בא"י ב' מפני שלא הי' במכירת יוסף ג' מפני שנולד אח"כ ולא השתחוה לעשו. וג' בהמ"ק הי' אז עתיד להיות וכולן בחלקו של בנימין שני בהמ"ק שנחרבו וג' שעתיד לבנות בב"א. ולטעם מפני שלא הי' במכירת יוסף הי' ראוי להיות גס בחלקו של יוסף דלא הי' גם הוא באותו חטא. אך בהמ"ק היה צריך להיות במקום שיהי' לעתיד דזו היתה לנחלה ולכן הי' בחלקו של בנימין ומ"מ כיון דלא הי' יוסף בחטא מכירתו זכה להיות משכן בחלקו. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. וי"ל ע"ד הרמ"ז דמחז"ל הנ"ל מרומזין בתוה"ק צוארי במילוי אותיותיו צדי"ק וי"ו אל"ף רי"ש