אור דוד כח

ומשתה זה היה ג"כ בדרך קדושה לפי רצון אסתר וכל הסעודה היה ע"פ אסתר ולא הי' בה שום נדנוד איסור ח"ו כמו שציות' אסתר היה נעשה. ולא נכתב ערך גדולת המשתה והמשך הימים כמקודם דמעיקרא מרוב גאותו התפאר בזה ונכתב גנות ההתפארות אבל בבואה אסתר גם הוא נתעלה ועשה רצונה ולכן נקרא ע"ש אסתר

וע"ד מיסר יש לרמז מ"ש לפרש איזהו מקומן שלזבחים ק"ק שחיטתן בצפון קדשים קלים בכ"מ. ענינו כי צדיק גדול עבודתו גדולה באהבת הנפש. ועכ"ז אחז"ל כל הגדול מחבירו יצרו כו' שחיטתו ליצה"ר בצפון לבבו המוני עם בכ"מ צריכין לשמור א"ע שלא יחטאו אבל הצדיק שנקרא קודש קדשים א"צ עוד לש לשמור מעבירות כ"כ דכבר מזוכך גופו וצריך לשמור שלא יחטא בדרך סביביו נשערה ולא יעשה שום חסרון וזה נקרא בצפון וז"ש את משתה דעובד השי"ת בתורה ומצות הוא בגלוי לכל עבודתו. אבל מי שעובד בעניני עוה"ז באכילה ושתיה צריך להיות הצנע לכת עם ה' ומעשיו בהסתר ובלב נכון וטהור בעזר השי"ת. דהתגלות הענין הוא מן עוה"ז וטמון וצפון בו הרוחני וכמ"ש האר"י על כל מוצא פי ה' יחי' האדם דחיות האדם ע"י המאכל כיון שיש בו פי ה' ונתקן בברכתו וענין עבדות השי"ת במשתה הוא בהסתר שנראה ענין עוה"ז ויש בו באמת קדושה

(כ) אין אסתר מגדת מולדתה. נרא' הטעם דהנה שהע"ה נשא מואבית חתית וצידונית. וכתבו הטעם כי הבעל מושל בהאשה ובמה שנשא באומות כפף כל האומות תחתיו להיות מושל עליהם ע"י שנשא מהם ומשל עליהם א"כ יראה אסתר לנפשה אם ידע אחשורוש שהיא מישראל אז ימשול בעם ישראל בקושי. כי יתפאר בלבבו אשר הוא מושל בכח על כל העם יען אשה מישראל היא אשתו. ולכן אח"כ כאשר נגזר הריגה ואמרה אלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי אז גלתה לו. למען יטעה אחשורוש בלבבו כי אחרי שיש לו אשה מישראל הם עבדים קניים לו לאשר מושל באשתו ולא יהרגם. ובזה מובן מה שיוסף הצדיק נשא בת כהן און ומרע"ה נשא בת כהן מדין לפי שמבואר בזה"ק כי און ומדין הם חזקים בסטרא דמסאבותא לכן נשאו הצדיקים בנותם למען יכניעו הסט"א תחת הקדושה

עיין מגילה פ"ד בתוס' ואו"ח סימן תרפ"ט דאין אשה חייב בקריאה ולרוב פוסקים אין לקרא האשה המגילה רק חייבת בשמיעה וי"ל ע"ד הרמז אין אסתר מגדת. וכעין זה כתב מהרי"ל הובא בפמ"ג סי' תרפ"ו הבן

(כא) ויבקשו לשלח יד במלך אחשורוש. אחשורוש ד' חסר וחד חסר דחסר נראה דבמד"ר אחשורוש ח"א שהשחיר פניהן וחד אמר שביקש לקעקע ביצתן של ישראל וח"א שהכחישו בצום ותענית וח"א שהשקה אותן רוש ולענה וח"א אח וראש אחיו של נ"נ שביטל בנין בהמ"ק. ובמגילה די"א שכולן נעשו רשין בימיו דכתיב וישם כו' מס על הארץ. ובזה יבא המסורה לנכון ויבקשו כו' במלך אחשורוש חסר לרמז כמו שהשקה רוש ולענה שמרר חייהן כמו ראש ולענה שמרירות בפיו ע"י השקאה והוא מרירות פנימיות כן עבדיו בקשו והערימו סוד פנימי לשלח יד בו ולחסרו מן העולם בסוד פנימי. ויקראו סופרי המלך כו' בשם המלך אחשורוש נכתב כאן הפשוט ע"ש שרצה לקעקע ח"ו ביצתן כי נכתב ככל אשר צוה המן ימ"ש. ויאמר המלך אחשורוש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי. כאן החסר ע"ש שהשחיר פניהן כשולי קדירה אף שעי"ז חזרו בתשובה מ"מ פניהן הושחר ונכתב חסר. ועד שהיה ידיעת הטוב היו עסקו בצים ותענית כמ"ש במגילה וישב מרדכי לשקו ותעניתו ולכן גם ויכתוב בשם המלך אחשורוש חסר כי עד עת הזאת היו מתענים. וישם המלך אחשרש מס חסר דחסר כי ע"י המס נעשו רשין. וגם ביטל בנין בהמ"ק דרק עד חצי המלכות ולא דבר החוצץ למלכות ויש כאן שני ענינים לכן הוי נרמז חסר דחסר וקמ"ל דכל מה שאמרו במד"ר אמת היה ולנגד הטעמים נכתב חסר הבן: