אור דוד כז

דובבות בקבר וחביב לפני הקב"ה חייהם בעוה"ז ובעוה"ב. א"כ כיין שנחלתם לעולם תהי' לכן מכפרים במיתתם כי המיתה לא יהי' חסרון להם כי גם במותם הם כחיים כמ"ש חז"ל צדיקים במיתתם נקראו חיים. וכוונת המד"ר לפרש מלת שני חיי שרה שהוא כפול. ומפרש שני מלשון שנים הוא שני מיני חיי שרה בעוה"ז ולעוה"ב וא"כ הם נצחיים הצדיקים וטובה הם לעולם שמכפרים בחייהם ובמותם וזה הכל נכלל במלת ונחלתם לעולם תהי'. כי ענין נחלה הוא על חולי ויסורין ג"כ לעולם הוא לצורך וחזר ומביא ראי' ששרה היתה תמימה לפי שהיתה יסוד עולם והוא כעושה צדקה בכל עת מה שמקיימת העולם דאנו רואין עד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה ולכן הוכרח להזריח בטרם בא שמשה של שרה למען יהי' נשאר יסוד עולם ואלו היתה שרה רק צדיקת שאינה מיסודי עולם אז לא הי' נצרך להזריח שמשה של רבקה בטרם שקעה שמשה של שרה א"כ בזה מוכח שהיתה מיסודי עולם א"כ נקרא תמימה כי היא עושת עם העולם צדקה בכל עת. אמנם מי שהוא צדיק ואינו מיסודי עולם לא מקרי תמים ולכן אסתר מלכה על קכ"ז מדינה להציל כל העולם מפח ורשת המן שעי"ז תקנה ענין עושה צדקה בכל עת וזכתה לזה לפי ששרה אמה בזכותה היתה עומד כל העולם ונותנת שפע לכל העולם וקיומם לכן אסתר שלא היתה כמוה זכתה להיות מקיימם ע"י מלכותה והצילה כל ישראל מחרב והרג. ולכן כאשר נתנמנו הקהל ור"ע ביקש לעוררן לומר מה לך נרדם הלא אין לישן רק להתחזק במעשים כי בעת שאדם ישן אין לו מעשים ושלימות כי לא כל אדם זוכה להיות מעמודי עולם ויסידם אשר גם בעת השינה יהי' נקרא עושה צדקה לכן א"ל דאסתר הגם שהיתה צדיקת לולא שמלכה על קכ"ז מדינה והצילה ישראל לא היתה מיסודי עולם כמו שרה ולא היתה עושה צדקה בכל עת דאל"כ למ"ל שתמלוך בל"ז זכותה תעמיד העולם רק דהרבה צדיקים שאינן יסודי עולם והם צריכים מעט שינה רק לעסוק ולעבוד כי הזמן בטול נגרע מעבודתו ובזה עורר הציבור שיתחזקו בעבודתם

במד"ר ר"ע הי' יושב ודורש והי' הציבור מתנמנין ביקש לעוררן אמר ומה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות תבא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה כו' והוא תמוה מה ענין זה לזה ותו תמוה דמה ראתה משמע שרצתה שתמלוך כענין מה ראתה אסתר שזימנה את המן. אבל באמת אסתר אנוסה היתה שנאמר ותלקח אסתר והל"ל למה זכתה. ונראה דהנה בזוה"ק תמה דלא מצינו לשום אשה שיבואר השנים שחיתה כמו בשרה. אך הנה שרה היתה עלית על כולנה במה שמסרה נפשה וצותה למלאך שיכה לפרעה. ובאמת מבואר בזה"ק כי אסתר הכניסה שידה במקומה א"כ גם שרה הי' ראויה שתמלוך ולהכניס שידה במקומה ומאסה במלוכה ורק הטעם כיון ששרה היתה הראשונה לגייר הנשים להכניסן תחת כנפי השכינה א"כ אילו היתה נשארת אצל פרעה היו הכל שבין לסורן כי אמרו שוא עבוד אלקים ולא הכל ידעו שהכניסה שידה במקומה לכן קדשה השם ומסרה נפשה וגזרה למלאך שיכה את פרעה למען יתקדש שמו וע"כ יען היתה יחידה לכן נכתב שנותי' ומיתתה באיזה מקום מה שלא נאמר לכל אשה. לכן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך ולא מסרה נפשה על קדושת שמו יתב' רק לפי שהיתה בת בתה של שרה שהכתוב פרסמה אשר עלית על כל הנשים ולא ידמה לה שום אשה לכן למדה כי אין לדמות לשרה רק באמת ראוי שתמלוך ולכן למדה שהכתוב הזה מורה לנו להראות שאם יקרה לאחרת שאל תקשה כאשר שרה כי יחידה היתה שרה בזה ולכן מלכה אסתר על קכ"ז מדינה

(יח) את משתה אסתר. מה שקראו ע"ש אסתר להודיע לא כסעודה רא ראשונ' שהיה בהתפארות ורק גאות בעלמא להראות עושר שלו ויקר תפארתו והתכוון לדבר עבירה אמנם כאשר זכה שצדיקת הזאת באה בחדרו גם הוא נתעלה כמ"ש במדרש ששמר נדתה