אור דוד כו

איכפת ליה בפרט בענין זה דבמחשבה תליא מלתא, ור' יצחק הי' דבוק במקור הקדושה הוי שרי לומר הכי. ור"נ שאיל לו דמה דא"ר יצחק להזהיר אנשים פשוטים לזה שאל לי' כי עמד על נסיון הדבר כעין דאחז"ל בע"ז פ"ק איזיל לב"ז ואכבשינהו ליצרי ואיך אמר דבר שאינו והשיב לו דרק ביודעה ומכירה קאמר. ומה דא"ר יצחק זאת נ"פ להודיע אפי' רחב חזרה למוטב ונתגיירה ויצאה ממנה נביאים ראוי ליקח מוסר ולא לייאש א"ע איך יוכל אדם החלש לעמוד נגד יצה"ר שהיא גבור ע"ז אמר אם רחב נתגיירה וכבשה יצרה מבואר דכל הנברא יוכל להיות טוב ובחירה חפשית לאדם

(יז) וימליכה תחת ושתי עיין במד"ר חיי שרה הה"ד יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה. כשם שהן תמימים כך שנותיהן תמימים בת כ' כבת ז' ליופי בת ק' כבת כ' לחטא ד"א זו שרה שהיתה תמימה במעשיה אר"י כהדא עגלתא תמימותא. ונחלתם לעולם תהיה שנאמר ויהיו. חיי שרה מלמד שחביב לפני הקב"ה חייהם של צדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. וזרח השמש ובא השמש אמר ר"א בר כהנא וכי א"י שזרח כו' אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר"ע נולד רבינו כו' עד שלא שקעה שמשו של משה כו' עד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה שנאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים ואח"כ ויהיו חיי שרה. ר"ע היה יושב ודורש וציבור מתנמנן ביקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות תבא אסתר בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינות. המדרש תמוה דאין לו קישור דברים וגם ענין ביקש לעוררן היא תמוה גם הד"א שהיתה תמימה היינו הך ועוד דקדקנו. ונ"פ דבתחלה דרש שכשם שהן תמימים ברבוי המעשים כך שנותיהן תמימים שלא חסר יום ושעה א' מעבודת הבורא כי מי שפגם בנתיים אז השנים אינם תמימים שנפקד זה ממדת ימיהם וכן פי' בזוה"ק על אברהם זקן בא בימים שכל ימיו היו צודקים ומפרש בת כ' כבת ז' כו' ואח"כ אמר שכל מעשיה היו תמים בכוונה רצוי' ובאיכת הדבר ובמעשיה היתה תמימה שלא היה שום פניי' וכוונה אחרת. ומפרש ר"י כהדא עגלתא תמימה דבפרה אדומה כתיב תמימה אשר אין בה מום ודרשו חז"ל תמימה שאין בה שערה שחורה דאלו שלא הי' נחסר אבר הא להדיא כתיב אשר אין בה מום כן מלבד שכל מעשיה בכמות ולא חסרה מהמעשים כמ"ש לפי' ראשין. בא ד"א לומר שבאיכות ג"כ היתה תמימה כמו שבפרה בא הדיבור תמימה על ענין אדמימות ולא על הגוף שהאדמימות הוא כנוי לדין ושערה שחורה הוא שחור אדום אלא שלקה וההבדל שאדום מדינים קדושים אכן שחור הוא לקה ונפסל ויוצא מהקדושה. א"כ הגם שהוא אדום מ"מ הוא נפסל באיכות שאין בה ענין קדושה כמו אדומה וא"כ מוכח שתמימות הוא באיכות. ונחלתם לעולם תהי' בא המד"ר לבאר איך משכחת לאדם שיהי' שלם בשנים ולא יחסר לו הא יש זמן השינה שא"א לפעול כלל וכבר אמרו חז"ל עושה צדקה בכל עת במדרש אסתר פ"ה נדין בעלית ר' טרפון אם תאמר אלו סופרים ומשנים וכי לא אוכלין ולא שותין ולא ישינים כו' ומסיים דמשכחת מגדל יתום בתוך ביתו דבפרוסה מחי' אף בלילה בעת שישן. ולפ"ז אף הצדיקים שהם יסודי עולם ובזכותם קיים העולם וודאי הן מקרי תמימים כיון שכולם קיימים בזכותם וזה אמר ונחלתם לעולם תהי' שהן לצורך העולם וכיון שהן צורך לעולם א"כ בכל עת עושין צדקה עם העולם לכן מקרי תמימים עוד מפרש המד"ר הטעם שנקראו תמימים שאין להם חסרון ואפי' במותם חביבים לפני הקב"ה ומכפרים במיתתם ולכן ממשיל לעגלה תמימה כמ"ש למה נסמכה פ' פרה לפ' מרים כשם שפרה מכפרת כך מיתת צדיקים מכפרת ולכן מכפר מיתת הצדיקים על הדור הגם שלכאורה איך מכפר דבר שגופו עבירה להמית הצדיק וליטול חייו מן העולם לכן תירצו בזה דלצדיק לא מקרי שהדור נטלו חייו כי גם שם שפתותיו