אור דוד כד

הוי פלחו לצלמא כי הנסיון מיסורין גדול ממיתה וא"כ להאיש המאמין שביד ה' להענישו בעוה"ז ודאי לא יקל בעיניו למות על קד"ה כי אם לא ימות יוכל הקב"ה להענישו בתחלואים רבים עד שענשו יגדל מאילו מת. וא"כ ממילא יבחר לעצמו המיתה מיסורין שיבאו לו מנקמת השי"ת בו בעבור רצונו. אמנם רבים מאפקורסים שאינם מאמינים בהשארת הנפש וא"כ לזה האיש אדרבה בנערותו ימסר נפשו על דבר קטן כי ירא פן יענישו ביסורי עוני ושאר יסורים ויבחר במות מחיים כי טוב מותו מחייו. וא"כ באור כשדים לא היה נסיון גדול כ"כ כי עיקר הנסיון היה להראות לבני אדם צדקת א"א ע"ה. והיו יכולים הרשעים לומר כי ירא לנפשו פן יסרהו ה' ולכן בחר נפרו במות אבל מ"מ לא האמין בהשארת הנפש. אמנם כשהיה בן ע"ה שנים שאז האדם בדרך הטבע קרוב למות. ובכל יום מקוה שימות וא"כ הוא האיש אשר יוכל להיות חפשי גם מגזירת היוצר כיון שאינו מאמין בהשארת הנפש ולמה ינוד למקום אחר להיות לו יסורין אחרי כי מה שכר יקח והוא הולך למות א"כ זה מוכח כי רק מאמין בהשארת הנפש. ולכן בשכר שעמד בנסיון בן ע"ה שנים הבטיחו השי"ת שיהיה הגואל במדי אסתר בת ע"ה אף שלא חששה על הגזירה שנגזר על ישראל מיתה כי בל"ז ייאשה עצמה מחיים לעת זקנתה ומה לה להכניס עצמה בספק מיתה מיד הלא די כשיבא עת בי"ג לחודש אדר שתמות בשלמא אם היתה ילדה היה נכון כי יראה ממיתה שתגיע לה בעת ההוא מסרה עצמה לספק מיתה מיד מאשר תמות בהגיע עת אבל כיון שבל"ז היא לעת זקנתה ומייאש עצמה שתגיע הזמן ותהיה בחיים וא"כ למה לה להכניס עצמה בספק מיתה מיד ואי שתמות אח"כ הלא בל"ז בספק מיתה עומדת. אז לכן אין זה רק מטובתה למסור נפשה עבור ישראל והוא מדה כנגד מדה מאברהם אבינו. והבן

(יד) בערב היא באה. אחז"ל מגנותו של אותו רשע וגו'. מה גנות יש. ויובן עפ"י דברי זוה"ק שהכניסה שידה במקומה אכן תמוה הא בבואה דבבואה ל"ל ומדוע לא הרגיש אחשורוש. אכן בלילה לא ניכר בבואה עיין שלהי יבמות ותוס' סנהדרין דמ"ד א"כ אי הוי שימש ביום לא הי' שידה דהיתה יראה אבל כיון דרק בלילה שימש לכן חלפה להכניס שידה במקומה וא"כ מגנותו שלא זכה לשמש את אסתר ניכר שבחו שלא שימש ביום

בערב היא באה. בגמ' מגילה מגנותו של אותו רשע אתה למד שבחו שלא שימש מטתו ביום. ואינו מובן כי למה יזכירו חז"ל שבחו הלא כתיב לא תחנם אל תתן חן לומר כמה נאה גוי זה כמ"ש בע"ז פ"ק. אכן באו להראות כשם שהגנות מביא לידי שבח נלמד דה"ה להיפוך שאם משבחין בא לגנות ג"כ ולכן אמרו חז"ל בפ' ג"פ דאל יספר בטובתו של חבירו שמתוך שבחו אתה בא לגנותו. עוד נ"ל כמו שפי' בשל"ה על ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אבל באו"ה קם ומה ניהו בלעם כי מהקדושה נתפשט ענפי הקדושה וענפי הטומאה. ובלעם מצד הסט"א הי' אחוז עד למעלה לינק מתוך הקדושה והיה יכול להסתכל כמשה. אבל בישראל שהם מצד הקדושה לא יוכל לעלות בדרך הזה למדרגת משה וכן תמהו חז"ל שישראל אל קדושים ואין משמשין מטותיהן ביום מהיכן בא אחשורוש לזה. לזה אמרו מתוך גנותו שהוא אחוז בענפי הטומאה הסתכל בקדושה שהיה מזה שבחו שלא שימש ביום

שומר הפילגשים תרי מלאים דמלאים הכא ואידך בפ' חיי שרה ולבני הפילגשים אשר לאברהם. אפ"ל כמו דפלגשים דהכא ניתן ביד שומר לשמור אותן שלא ישתמשו זולת למלך כמ"ש האבן עזרא במג"א כן הפילגשים דאברהם זו הגר שנקראת קטורה שקשרה פתחה וראיה לרש"י שם

א"י כמו ששלח אאע"ה לבני הפילגשים כן שלח המלך אותן שלא תבואו עוד ועיין ביוסף לקח לפרש מה שנתן אל יד שעשגז שיבחור אח"כ הטובה מהן דקיבץ בתולות רבות ומסרן ליד שעשגז אח"כ ומי שתהיה