אור דוד כג

והשתדלותם בעולם מתו. א"כ חזינן שעיקר נברא אב ואם למען תולד אסתר שתהיה. גואלת ישראל. והנה איתא במדרש פ' לך לך רב אמר אסתר בת ארבעים היתה ושמואל אומר בת שמונים. ורבנן אמרו בת ע"ה כמנין הדסה. בשכר שהלך אברהם לחרן בן ע"ה שנים חייך שאעמוד הגואל בת ע"ה ואינו מובן במה פליגי הנך מ"ד וגם המדה כנגד מדה בשביל שהלך אברהם לחרן. ונראה כי הנה מבואר במגילה פ"ק דאחשורוש ובלשצר. חשבו וטעו. כי מ"ה דנ"נ וכ"ג דאויל מרודך וב' דבלשצר הוי ע' שנים. אמנם אחשורוש חשב מגלות יהויכין שהיה שמונה שנים מאוחר. והוא עוד שנה מבלשצר וב' שנים מדריוש ושלש שנים מכורש ושתי שנים מאחשורוש ובשלישי עשה משתה סבר שעבר הזמן:

ופריך דא"כ בן ארבעים שנה שהי' אחשורוש מלך הי' צריך לבנות ביהמ"ק ולסוף לא נבנה כ"א שתי שנים אחר ב' מדריוש. והשיבו בגמ' דשנים מקוטעות היו. ובזה יובן דהנה פליגו חז"ל במדרש דמ"ד בת פ' שנים היינו מיד שנ"נ מלך והי' רצועה מרדות לישראל מיד נברא הגואל שהוא אסתר וע"ד שאיתא במד"ר פ' וישב ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו עד שלא נברא המשעבד ראשון נולד גואל האחרון וה"נ שבעת שנ"נ מלך הי' נולדה אסתר צא וחשוב מ"ה שנים דנ"נ וכ"ג דאויל מרודך וג' דבלשצר וחמש שנים לשני מלכים ושבע למלכות אחשורוש שאז נחשוב כל הנך ביחד הוא פ"ג וכיון ששנים מקוטעות היו ושתי שנים חסרו א"כ היה רק פ"א וא"כ אסתר היתה בת פ'. ומ"ד ע"ה חשב מגלות יהויכין שהוא שמונה שנים מאוחר וסובר דשנים מקוטעות הי' אח"כ מאחשורוש. דלא מלך י"ד שנים שלמים. וכן בדריוש וא"כ היה ע"ה שנים. ובאמת הדסה עולה ע"ד כי לא היו שלמים כי באמת נתעברה מיד בשעה שהיה גלות יהויכין כמו ביהודה שאז מיד אחר מכירת יוסף היה תמר נתעברה בפרץ א"כ שפיר ה"נ חשיב ע"ה ובאמת לא היתה כ"א בת ע"ד. ושמואל דאמר בת פ' היינו שאף שלפי החשבון היה פ"א רק חשב מלידה שאינה רק בת פ'. אמנם מ"ד בת ארבעים חשב משנת מיתת נ"נ ומפלתו אז נולדה אסתר. א"כ כ"ג דאויל מרודך ומ' דבלשצר וחמש דכורש ודריוש. והנה נלקחה אסתר בשנת שבע למלכותו א"כ הוי שלשים ושמונה שנה והיא נולדה עוד טרם מיתת נ"נ שקודם מיתת נ"נ היה נברא הגואל ישראל ומשפיל ממשלתו א"כ איכא שנה דאסתר נולדה בימי נ"נ ויען דמונין מניסן א"כ ממילא בשעה שבאה אסתר להתפלל על ישראל היתה בת ארבעים. או שאף שחסר א' למנין מקרי בת ארבעים כי הוא מספר הסוכם את הארבעים. כאשר מצינו לחז"ל שאמרו כן. הנה ראינו שאסתר היתה נולדה במכיון להיות גואלת ישראל מתחילת הוויתה ולא במקרה. והנה הטעם שהמה ספרו כי אסתר בת ארבעים. ובת פ'. ובת ע"ה כי הנה רתיחת הילדות הוא עד רוב שנותיו אמנם כשהיא קרובה לבת ארבעים שהוא לבינה ואז ודאי אסתר לא נעשית מלכה בעבור החטא שרצתה לדבק לערל כיון שעברו רוב שנותיה ולא חטאה. ומ"ד בת פ' כי הנה הימים שאחר פ' הוא לשוח שכן אמרו בן תשעים לשוח והוא הולך למיתה ובודאי לא יחטא האדם. ומ"ד בת ע"ה כי הנה אמרו חז"ל בגיטין דזקן או חולה חיישינן שמא ימות ל"ש אלא שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגבורות כיון דאיפליג איפליג א"כ אחר ע' אדם מחויב לזכור יום המיתה ורק בן פ' יוכל להתפאר עצמו כי יחיה הרבה ולכן אמרו שהיה בת ע"ה שקרוב' למיתה ובודאי לא חטאה. והנה אברהם בן ע"ה שנים יצא מחרן ממקום אביו והיה נחשב לו לנסיון ולכאורה מהו הנסיון אחרי שנתנסה באור כשדים והשליך נפשו מנגד לתוך כבשן האש עבור השי"ת וא"כ מהו הרבותא מה שעזב מקום אביו עבור ציווי השי"ת. הלא הנסיון שרצה למסור נפשו על קדושת השם גדול יותר ועכ"ז נתנסה א"כ למה צריך להיות מנוסה בדבר קל. אמנם מבואר לחז"ל אלמלא נגדוה לחנניא מו"ט