אור דוד כ

שמיעת תפלה אזי יבא הקטרוג ודלתי רחמים שהם המקטרגים ירצו להעיר שנאה הגם כי תפלתו נתקבל מקודם אכן היה בכח ללחום נגדם ולהטותם אשר הם עצמם יפתחו לו ויסתלק הקטיגור. ויהיה רחמים. וזהו איש ימיני כי הרחמים נקראו ימין בכ"מ. ובזה מסודר הכל בסדר נכון

בן יאיר שהאיר עיניהן של ישראל בתפלתו כו' תמי' הסדר. ונ"ל דתפלת מרדכי הי' עבור ישראל שיאיר ה' עיני ישראל ויהי' להן לאור ופעל זאת כמ"ש בן שמעי ששמע תפלתו להאיר עיני ישראל וכאשר האיר להן ורצו להיות טוב אפילו אם היה אחד שננעל הדלת לפניו כעין ר' אלעזר ב"ד הקיש מרדכי על שערי רחמים ונתקבלו כולן לרצון ולרחם על כל העם הקדוש אחב"י

(ו) אשר הגלתה במד"ר כד הוי מטי ר"י. ורבנן להאי פסוקא כו' הוי אמרין נ"נ שחוק עצמות ולמה לא הוי אמרין כן בירמי' אלא שכל נ"נ שבירמי' חי הוי ברם הכא מת הוי עיין או"ח סימן תר"צ במה דנהגו להכות המן וצ"ל שם רשעים ירקב ועיין בב"ר פמ"ט שכתוב דהמזכיר רשע ואינו אומר שר"י עובר בעשה כי מטא רב להמן שבפורים אמר ארור המן וארורים בניו. וע' ירושלמי מגילה פ"ג וכ' היפ"מ דצ"ל גבי המן אף במקום דהי' חי וקרבן עדה בש"ק חולק עליו דרק במקום שמזכירין שמת הי' צ"ל שר"י אבל לא במקום שהוא חי ועמג"א סימן תר"צ סקכ"א שכ' לרמ"ז למד"ר בנ"נ ופי' המחצית השקל דדעת המג"א דאין לקללו במקום שהי' חי דכמו נ"נ דירמי' לא הוי אמרין משום בדמעך אל תקלל מלך כן כ' בחדרי משכבך אל תקלל עשיר. וכמו דאמרינן גבי הורדוס בב"ב ד"ד ולא יהיה אלא עשיר. וקשה לפי"ז הוי למג"א לרמז לירושלמי דמגילה ולמד"ר בראשית פמ"ט ועיין ידי משה שם שדייק מהא דאמר רב ארור המן וארורים בניו דרק לאחר שמת צ"ל שר"י אבל לא במקום שהי' חי. ולכאורה כיון דאמרינן במגילה די"ד ע"ב ובתרגום אהא דמרדכי לא ישתחוה משום דהוי ליה עבד פלח. ומה שקנה עבד קנה רבו א"כ לא הי' עשיר. ואף דכ' הכסף נתון לך ודמי לנותן מתנה לעבד ע"מ שאין לרבו רשות בו. לא הוי עשיר חדא דאפשר אחשורוש לא ידע דהי' עבד. תו דלא נתן להמן מאוצר שלו רק לא קיבל הכסף הי' אלפים ככר שרצה לתת לו ולא הי' להמן כלל כיון דהכל למרדכי א"כ לאו בכלל עשיר (ונשיא בעמך ל"ש גבי המן) וכן הבנים שהוליד לאחר שקנאו מרדכי הן למרדכי ואפשר זה שא"ר ארור המן וארורים בניו להודיע כי אינו עובר על במשכבך אל תקלל עשיר כי הוא ובניו הכל למרדכי. ואין לדמותו להורדוס דהיה שם בת קול שימרוד והי' הדבר מן השמים ולא כן גבי המן דהיה הכל רק לפנים כדתני רשב"י מה הן לא עשו אלא לפנים כו' ול"ד לנ"נ דהי' מן השמים ומלכותא דיליה מן השי"ת וב"ק צות עליו עבדא בישא החרב ביתא. ולכן בהיותו חי לא הי' נכון לקללו אבל לאחר מותו כ' אל שאול תרד שפיר צריך לומר שם רשעים ירקב. גם כיון דאמרינן בב"ר פמ"ט דיש מצות עשה לומר על רשעים שר"י אמאי לא נימא אתי עשה ודוחה ל"ת דאל תקלל מלך של נ"נ אך י"ל כיון דמלך הוא כבוד הרבים ול"ת דרבים לא נדחה מפני עשה דיחיד. גם י"ל למ"ש הראשונים בטעם דעשה דוחה ל"ת דגדול עובד מאהבה ובקו"ע משוא"ת וכיון דאין הקב"ה שש במפלתן של רשעים לכן בהיותו חי אין לקללו אבל לאח"מ מצינו דהע"ה ראה מפלתן של רשעים אמר שירה כיון דנפל ברשעו מיתתו טובה לו וטובה לעולם ולפ"ז בזרע עמלק ימ"ש שכ' בתוה"ק מ"ע למחות זכר עמלק ואסור לרחם עליו ועל יוצאים ממנו ואפי' גרים אין מקבלין ממנו כמבואר בילקוט שמואל ב' וכ' כי יד על כס י"ה ונשבע שימחה זכר עמלק. ובכל יום אנו מתפללין תמיד שיתגדל ויתקדש שמיה רבא וזכר עמלק ימחה במהר' ל"ש דאינו שש במפלת עמלק דבודאי שמחה גדולה במרים ממפלת עמלק ולכן אפי' בהיותו חי רשאי לקלל עמלק ומצוה להכרית עדתו ול"ש לחו