אור דוד יב

ומהללים שמו זוכה לרחבה ונחת בכל ענינים יעל בקולה הנה אחז"ל שופר של ר"ה של יעל פשוט. ואחז"ל כל הקולות כשרין בשופר הי' קולו עב או דק כשר. ענינו ללמוד דבעת תקיעת שופר הוא עת רצון מאד והתגברות רחמים אשר אז נתקבלו כל התפילו' וכל הקולות כשרין ונתקבלו הן קול עב היינו על עניני גשמיות ועניני עוה"ז או דק היינו צרכי עבודת השי"ת הכל כשר. ומה שאמרו של יעל פשוט היינו במה דפשט אינש דעתי' טפי שמתפלל ומעלה תפילתו בדרך ישר הוא טוב. וענין שופר הוא קבלת מלכות שמים שממליך על עצמו מלכותו ית"ש ומקבל ע"ע עבודתו בתורה ומצות וכ' שויתי ה' לנגדי תמיד ובר"ה בעי להיות בפועל בעשיי' בתק"ש אבל ענין זה לא יסור מן אדם כל ימי חייו ואחז"ל במס' תמיד הרוצה שיחיה ימית א"ע היינו לקדש הש"י בנפשו ולקבל ע"ע מס"נ בק"ש בזה יחיה וכמ"ש רש"י שופטים שמע ישראל אתה עובר היום אפילו אם אין רק זכות של שמע ישראל כדאי לנצח המלחמה. וזה נרמז יעל בקולה היינו שיקדש א"ע ויזכה להעלות קולו שיקובל תפילתו: אביגיל בזכירתה אותיות אבי גיל ע' מד"ר מולדות גיל יגיל אבי צדיק וילד חכם ישמח בו גילה אחר גילה דאמרו במגילה ברוכה טעמך וברוכה את שהצילה דהמע"ה מבוא בדמים. ונקראה אבי גיל מה שלמד ממנה ותורה אור וגילה זו אור השמחה. ומה דאמר בזכירתה דע"י שאדם זוכר תמיד השי"ת מימינו לא אמוט ובאור פני מלך חיים וע' עשרה מאמרות במאמר אם כ"ח ח"ב: מיכל בת שאול בראייתה דהיא היתה אשת פלטי בן ליש ע' שמואל ב' ה' ובסנהדרין ד"כ אשה יראת ה' היא תתהלל זה פלטי שנעץ חרב בינו לבינה ממנה יש ללמוד יראת חטא ויופי שלה הי' משובחת ועכ"ז לא חטא בעלה אף שהתירו לו ב"ד של שאול. ומה דאמר בראייתה כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב למחשבות לב דכלה שעיניה נאות א"צ בדיקה ואפילו צדיק שיודע חכמה שרטוטין אין להסתכל רק בעינים דשוב ל"נ בדיקה. ומזה יש ללמוד לשמור העינים וראשו ופיו דבהן כח הזכרון וראיי' וקול וע"י שמזכה רבים זוכה לרחבה ונחת. הטוב יעזרנו ע"ד קש"י

להביא את ושתי מדרש למה ערומה תלבש בגדי מלכות ותכנס לפי שאין הדיוט לובש בגדי מלכות ועמד ע"ז ביע"ד ומפרש דקושיא הי' שכולן ילבשו בגדי מלכות ע"ש ואפ"ל בפשיטות דנגזר על ושתי לפי שהפשיטה בנות ישראל ערומות. ובמגילה פריך כיון דשניהן לדבר עבירה נתכוונו למה לא באה. תנא פרחה בה צרעת והנה הגזירה שתבא ערומה היא בזיון למלך וכיון דמלכים ושרים ביד ה' למה נגזר במרום שיצוה אחשורוש להביא ערומה הא כיון דפרחה בה צרעת אף בבגדי מלכות לא תוכל לכנוס ויהיה לה בזיון אפי' בבגדי מלכות וע"ז התירוץ דנגזר על ושתי שתקטל ומאותה שעה יש לה דין הדיוט דאין נכון ללבוש בגדי מלכות וע"כ הי' הגזיר' להביאה ערומה אבל בגמ' מבואר דלכן ערומה משום מדה כנגד מדה כמו שעשתה כן נגזר עליה

עוי"ל דכתיב להראות העמים והשרים את יפיה הקדים העמי' לשרים והי' מסתבר להיפוך להקדים השרים לעמים אכן בודאי היו לשרים ג"כ יפיפיות כמ"ש נשי מדיות יפיפיות עי' מגילה פ"ק אבל העמים שלא הורגלו בנשים יפות יהיה יפיה לפלא גדול שאין כמותה ומזאת יתפלאו ג"כ השרים. אבל אי הראה מקודם לשרים לא הי' הפלא גדול כ"כ גבי עמים. אבל בהקדים להראו' העמים יסתכלו זמן רב אלו ואלו ולדבר עבירה נתכוין. וע"ז היה קשה תלבש בגדי מלכות ותכנס ויהי' ג"כ פלא בעיני העמים ובבואה לשרים תפשוט בגדיה ותירץ שאין הדיוט לובש בגדי מלכות ולא יהיה ניכר כ"כ היופי רק בהיותה ערומה

(יב) ותמאן המלכה ושתי לבא בדבר המלך ג' במס'. הכא. ואידך הרצים יצאו דחופים בדבר המלך. הרצים רוכבי הרכש וגו' בדבר המלך. נ"פ מה שתמאן המלכה ושתי הי' מהשי"ת כי הוא הרפואה למכה שמבואר ברצים יצאו דחופים ומהו