עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאוהב משפט חלק א

אוהב משפט חלק א צח

Ohev Mishpat part 1 98 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

מדרבנן ואת"ל מים שמא לא ישאר כלום אחר הרקוד וכמ"ש הדרישה והאחרונים ז"ל וכ"ש דיש הרבה מן האחרונים דס"ל דמ"פ שנתיבשו בקמח תו ל"ה בכלל מ"פ עם מים ובמ"א כ' בזה בס"ד

אבל מט' אחר יש להשיב על הס"ס שכ' ה"ה ז"ל דהנה יש להעיר על הס"ס שכ' הדרישה והאחרונים הנז"ל דאיך מחשיבי' לס' שמא לא נפל לתוכו כלום דהא מדברי מרן בש"ע סי' תס"ו ס"ד שכ' דמפרך ומתערב וכ"ה ל' המרדכי שהביא הב"י משמע שדרך הוא שמתפרך ומתערב אחר הריקוד מדל"כ דשמא מפרך וכו' והגם דבש"ע מהרש"ז כ' דשמא מפרך וכו' וכן הט"ז כ' שמא יתפרר וכו' מ"מ י"ל דאינו כ"כ ס' שקול אלא קרוב לודאי וכן מפורש בשו"ת ב"ד סי' קצ"ח וה"ד השו"ג סק"ט בשאלה וז"ל שק של קמח שנמצא דבוק בו מעט בצק שדרך הוא שמתפרר מן הבצק היבש ונכנס תוך הקמח ע"ש וכ"מ בשו"ת גו"ר כלל ד' סי' יו"ד ע"ש וכיון דדרך הוא דמפרך ומתערב ה"ל ס' הרגיל דל"מ ס' כמ"ש בתוס' בפסחים ד"ט ע"א והתה"ד סי' קע"א ע"ש ושו"ר לה' חיי אדם בס' נשמ"א כלל קכ"ו סי' ה' שכ' בשם הא"ז דעיקר הדין של הדרישה צ"ע וביאר טעמו משום דמסתמא נפרך לתוך הקמח ע"י שמטלטלים השק ממקום למקום דהו"ל ס' הרגיל וכ"ש אם רקדו והוא ז"ל תי' דאין אנו צריכים לדון על הקמח שבשק אם בא לתוכו או לא שהרי ודאי בא לכאן אלא דאנו דנין על כל מצה ומצה שיאכל בפסח ע"ז כ' שמא לא בא למצה זו כלום דאפי' להסו' דקמח הוי לח מ"מ אינו כלח ממש דבכל משהו ומשהו יש משהו וכו' ע"ש והוא ק' דהא הו"ל ס"א בגוף וס' א' בתערובת ול"מ ס"ס כמ"ש הפוס' בי"ד סי' ק"ו ע"ע ונר' דהתם ה"ט משום דכבר נאסר מס' קודם שנתערב ל"כ הכא דאיירי קו"פ כיון דקו"ף היתרא הוא א"כ להצד הראשון דשמא מים מעולם לא נאסר וכשנתערב ה"ל שפיר ס"ס והגם דבפסח נעשה איסור כיון דהותר הותר ויש ללמוד כן ממ"ש הב"י בי"ד סי' נ"ז בשם המ"כ דדוקא היכא שנודע האיסור קודם שנתערב דהשתא כבר נאסר מס' וה"ל כודאי איסור וכו' ע"ש וכן הסכימו כמה אחרונים ואף לד"מ שם ובת"ח כלל מ"ג והש"ך סי' ק"י בכללי ס"ס ס"א והט"ז שם סקי"ב וי"ג דפליגי ע"ז היינו מט' דכיון דאם היה נודע היה נאסר יש עליו שם איסור וכמ'"ש האו"ה ריש שכ"ו דהואיל והס' הא' הוה דאורייתא דהיינו קודם שנתערב היה באיסור ודאי פי' דכשנודע מתחלה הוה ס' א' באיסור דאורייתא עכ"ל ופ' דבריו הט"ז דה"ק כיון דכשנודע לנו בנתים היינו אוסרים מס' נמצא דחל עליו שם איסור ע"ש ל"כ הכא דק"ף היתרא היא ואין עליו שם איסור הוי שפיר ס"ס. ועינ"ל בעיקר הקו' דאף דדרכו להתפרך מ"מ אפ' שיהיה רק פירורין דקים כקמח ממש שמתערבים