אוהב משפט חלק א צו

הרא"ש וכ' שהוא דוחק וכן היא דעת הנוב"י מהדו"ק א"ח סי' כ"ב דמ"פ עם מים הוי איסורו מדאורייתא ע"ש וכיון דמ"פ עם מים הוי מדאורייתא אין להתיר ללוש במים דליכא אלא חד ס' אמנם בעיקר ראית הנוב"י ממנחות דנ"ז דמשני ר"ל מגבלה וכו' במ"א כ' בעניות מה שנלע"ד להשיב ע"ז ואכמ"ל גם מה שהוכיח ממ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' סי נ"ג דמ"פ עם מים אוסרים במשהו ע"ש לע"ד י"ל דגם חמץ דרבנן איסר במשהו דל"פ רבנן וכמ"ש בתשו' בשמים ראש סי' של"ב וכן מסיק המט"י סי' תמ"ז ע"ש גם מאי דמשמ"ל להפמ"ג כן מל' מרן ל"מ לענ"ד ועמ"ש בסמוך גם מה שהביא מדברי התוס' והרא"ש דאית לאו בח"נ ע"ש י"ל דזה דוקא לר"ל שסובר דח"נ בלאו וכר"מ דפא"ע וכסתמא דהתם דהכי משמע מל' ר"ל דקאמר אין חייבים על חימוצה כרת ולא קאמר סתמא אין חייבי' על חימוצה משמע כרת הוא דליכא אבל לאו איכא אבל לעולם לדידן דשאר ח"נ הוא מדרבנן גם במ"פ עם מים דינא הכי ובדעת רש"י נמי אין הדבר מוכרח לומר כן די"ל כתי' קמא דהפר"ח וגם הפר"ח לא אמרה אלא לחד תירוצא ליישב דברי רש"י ולא להלכה וכ"מ להדיא בדברי הפר"ח גופיה בד"ה וא"ת וכו' וז"ל ומיהו דין זה עולה לדעת הר"מ דס"ל דמ"פ עם מים מחמיצים ומשמע דהוי ח"ג מה"ת ולכך יוצא בו י"ח אבל לדעת התוס' שכ' דמ"פ ע"מ הוי ח"נ וכן דעת הטור ורבים מהמפ' והנהו ס"ל דח"נ לא אסיר אלא מדרבנן וכמ"ש בס"ס תמ"ז מעתה אין קיום לדין הר"מ לדעתם ע"ש מבו' יוצא דלהטור והתוס' ודעמייהו מ"פ עם מים ל"ה איסורו אלא מדרבנן וכ"מ מדברי ה' מקראי קדש ה' חו"מ דצ"ד ע"א ולא וכו' שהק' ע"ד הרשב"א דאף דר"ל סבר כרבנן דרחב"ג דנוקשה הוי בלאו וס"ל כר"מ דפ' א"ע מ"מ הרי"ף פ' כרבנן וליכא לא בנוקשה ולא בתערובת רק איסור מדרבנן כמ"ש הטור סי' תמ"ב והרשב"א סי' ע"ג ע"ש ואי איתא לא מק' מידי דהתם קאי אמ"פ עם מים א"ו דגם מ"פ עם מים ל"ה אלא ח"נ דרבנן וכ"נ ד' המט"י סי' תס"ב ס"א שכ' ע"ד הפר"ח לדעת רש"י דתרי ח"נ הוו דהוא דוחק גדול וכ"כ בס"ב דמ"פ עם מים אינם ח"ג מדאורייתא אלא ח"נ ולא אסיר אלא מדרבנן כמבו' בתוס' והרא"ש וכו' ע"ש וכ"נ דעת מהרמ"א בס' משד"ר שכ' וז"ל ודע שמ"ש למעלה דמ"פ עם מים הוי ח"נ אינו אלא לדעת הטור ודעמיה דלדידהו הוי ח"נ מדרבנן אבל לדעת הרי"ף והרמב"ם וכו' ע"ש מבו' דלהטור ודעמיה דהוי ח"נ אינו אלא מדרבנן כשאר ח"נ וכ"כ בהדיא הע"ש ז"ל שהוא מדרבנן ע"ש וכ"נ דעת ה' זרע אמת ח"ג ס"ס מ"ה וה' המגיה שם כ' שכ"ד הפנ"י רבו של הש"ך ע"ש. ושו"ר לה' חוקי דעת סי' תס"ב אות ב' שהאריך להשיב על ראיות הנוב"י הנז"ל ומ"מ דעתו לדינא דמ"פ עם מים הוי נוקשה דאו' כמ"ש התוס' והרא"ש