אוהב משפט חלק א צד

בלי שו"מ ודחה דעת הפוס' דבשה"ד יש לסמוך לברך בשו"מ אף בליל י"ו ע"ש וגם הר"ף הנז' דעתו כן לקדשה בלא שו"מ והב"ד ה' העשל שמקפיד גם לקדשה בלי שו"מ כיון דלאו זמניה וכ' עליו שהפריז על המדה ואפ"ל דגם מ"ש בדרך אמונה הנז' דה' מנסכיז קדשה בליל ב' דסיכות ומסתמא מא הוא ליל י"ו היינו שקדשה בלי שו"מ. מיהו עמ"ש שם אות ק' סי' ד' בשם ה' נוצר חסד על מס' אבות פ"ד וה' השיב משה א"ח סי' י"ד ומ"ש ה' אבני צדק אשכנזי או"ח סי' מ"ו לקיים דברי זקנו ה' השיב משה ז"ל הנז' ע"ש וע' להשד"ח סי' ק"ב ולע"ד ק' לסמוך ע"ז נגד דעת מרן ורוה"ף דנקטי' כותייהו ומ"מ יש לקדשה בליל ט"ז בלי שו"מ כמ"ש השד"ח והר"ף וכ"ר בס' תוספת חיים ביאיר חיי אדם כלל קי"ח שהב"ד הפו' הנז' לקדשה בברכה וכ' אבל דעת השע"ת ומט"א וישויע"ק דיקדש בלא שו"מ והעולם נהגו ליקח גמ' וכו' ולע"ד גם ע"ז ק' לסמוך וע' להפנ"מ הנז"ל שהשיג עמ"ש הכנה"ג דאחר י"ו יקדשנה בלי שו"מ ע"ש והיינו משום דלכ"ע לאו זמניה הוא משא"כ בליל י"ו כנלע"ד

) סימן טו"ב

נשאלתי במעשה שרקדו הקמח לפסח והניחהו בסדר במקום המשתמר ובחה"מ כשבאו ללוש ממנו מצאו חתיכת בצק דבוקה בסדין מבפנים והקמח היה מונח במקום המשתמר מן העכברים ומביאת מים ואמרה האשה שרקדתו שהיתה מניקת וגמלה את בנה אך בשעה שהיתה מרקדת הרגישה שזב החלב מדידה אם יש לחוש לכל הקמח

תשובה נ"ל שיש לרקד הקמח ואם ימצא עוד איזה דבר ישרפוהו יחד עם החתיכה הנז' ושאר הקמח מותר מס"ס דדרך הוא שכופפת עצמה כשהיא מרקדת ואפ' שנפלו לתוך הקמח טיפות חלב מדדיה ומהם נעשית חתיכת בצק זו וחלב אינו מחמיץ כמ"ש ההגה סי' תס"ו ואת"ל שבאה ע"י מים שמא אחר הרקוד לא ישאר כלום וכה"ג כ' הח"י שם סקי"ג בשם ה' גיסו משם הדרישה וה"ד הבה"ט סקי"ב וע' להזל"א ח"א ה' פסח שם ובח"ג בדברי ה' המגיה ז"ל מע' פ' אות קי"א ומשם באר'ה וע' להח"י שם סק"ז ומ"מ הני נשי דידן זהירי וזריזי [א"ה ואע"ג שכ' מור"ם סי' תס"ז ס"ב דבס"ס אין להתיר באכילה כבר כ' הדרישה דל"ד זה אלא למ"ש בהגה סי"ב וכ' ה' חקת הפסח ז"ל בטעמו דהתם משום דהתחזק איסורה דודאי נפלו מים אבל הכא לא אתחזק איסורה כלל דאנו אומרים שאין כאן איסור חמץ כלל ע"ש ומה שציין ה"ה ז"ל להח"י סק"ז כונתו להעיר בזה ממ"ש הח"י שם דאם נתיבשו המ"פ ונתערבו אין ללוש בהם ויקיימו לאחר הפסח וכ"כ בסי' תנ"ג סקכ"ב