אוהב משפט חלק א צב
Ohev Mishpat part 1 92 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →משמע דרישא לאו בחל בשבת איירי)
ומ"מ לענין הלכה נר' עיקר כמ"ש ה"ה ז"ל דאעיקרא אפי' היכא שאין זמנה עובר תלוי בפלוגתא כדמוכח מדברי הב"ח שאחר שהביא שנוהגים שלא לקדש במ"ש שחל בו יו"ט ושכ"כ מהרי"ל סיים דפ"א אלא נראית וכ' וקדשוה כי אין זה אלא קפידא בעלמא וכו' ואין להקפיד אלא לכת' ע"ש משמע דמהרי"ל עצמו לא אמרה אלא היכא דאפ' אח"כ ובזה א"ש שלא כ' מהרי"ל דבריו אלא בחג השבועות ולא בשאר י"ט משום דבחג השבועות אין המצוה עוברת וע' בת' הכנה"ג שם) וא"כ מהר"ש שחלק עליו והובא באחרונים היינו נמי באפ' אח"כ והכי דייק מ"ש שלא היה מקפיד וכו' וכ"כ הב"ח בתשו' סי' פ' עש"ב וא"כ היכא דלא אפ' יש להכריע לברך ועוד שכן דעת כל האחרוני' הב"ח והעה"ש והמג"א והפר"ח וגם הט"ז כ' ע"ד מהר"ש שכן עיקר ולכל הפחות מתוקם היכ' דלא אפ' וכ"ד הש"ץ ה' ר"ח סי' ה' או' י"א וה' קרית חנה סי' ו' ונדפס' תשובתו בתוס' נופך בס' שבו"י ח"ב בהשמטות לח"א סי' י"א (ומ"ש בקרית חנה וא"כ לפ"ז פ' דאין מקדשי' אפי' בשוי"ט היכא דהמצוה עוברת הוא ט"ס הניכר למעיין בדבריו שם וצ"ל דמקדשי' וכאשר בא מתוקן בשב"י ע"ש) והעתיקו הפח"י ערך ברכת החדש (וע' לה' עיקרי הד"ט סי' ט"ז אות א' שכ' וז"ל ע' להפח"י וכו' שהביא פסק הר"ג וכו' וע' ג"ך לה' קרית חנה וכו' ע"ש ואהמח"ר לא זכר שמ"ש הפח"י בשם מהר"ג הוא עצמו ה' קרית חנה (תלמיד השב"י) אלא שעיקר דבריו שם תמוהים במ"ש דמהרי"ל איירי כשהשעה עוברת דזיל בתר ט' וכן ההגה אבל הב"ח מתיר לגמרי ע"ש ובמ"א הארכנו להשיב ע"ד ז"ל גם ביארנו דלכי דייקת לכל הטעמים שנאמרו אין שום ט' המחייב לדחות ברכת הלבנה מכל וכל ואכמ"ל וכ"ד ה' פנ"מ בחי' לסנהדרין דיכול לקדש בליל ט"ו שחל בשוי"ט ואין חולק ע"ז זולת הכנה"ג בתשו' והוא ד"ע בשכנה"ג ולא ידעי' איזה מנייהו בתרייתא שהיא עיקר ונמצא שאין בירור בדעתו ז"ל והוי כאלו לא גילה דעתו בזה וכה"ג כ' הפר"ת ביו"ד סי' פ"ז סקי"ב על הר"ן וכ"כ מהרח"ף בסמיכה לחיים א"הע סי' ט' בשם הפוס' אפי' בממון ע"ש ועוד דמסתברא דהעיקר בדעתו כמ"ש בשיירי כדי להסמיכו עם דעת האחרונים ז"ל וכה"ג כ' המשה"ר מע' מ' אות א' והכנה"ג בכללי הפו' אות נ"ה ע"ש ועוד דאפושי פלוגתא ל"מ וכ"ש לפמש"ל דמ"ש במפתחות הוא העיקר ועוד הנה עיקר יסודו של הכנ"הג בתשו' הוא דמוטב לברך בליל ט"ז והיינו שסמך ע"ד הסו' דליל י"ו בכלל וא"ך לדידן דבתריה דמרן גרירי שלא לברך ליל י"ו ודאי דראוי לנו לברך בליל ט"ו שהוא שוי"ט ועוד דאם נברך בליל י"ו לדעת רוה"ף לא מהני מידי והוי ברכה לבטלה כיון דעבר זמנו אבל אם נברך בליל שבת מהני בדיעבד