עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאוהב משפט חלק א

אוהב משפט חלק א צ

Ohev Mishpat part 1 90 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

דהגם דההגה בס"ב פ' דאין מקדשין אותה במ"ש שחל בו י"ט וכ' המ"א סק"ז דכ"ש שלא יקדשו בליל שבת מ"מ הרי כ' שם דבמהרי"ל בשם מהר"ש התיר ושכ"כ הגהמ"נ והב"ח עשה מעשה ע"ש וכ"כ הט"ז סק"א ע"ד מהרי"ל שכן עיקר גם הפר"ח הסכים לדעת הב"ח וע' לה"ה בזל"א בקו"א שכ"כ בשם כמה רבנים וסיים והכי נקטי' לקדש בשוי"ט כשחל ביום ט"ו ע"ש גם מדברי ה' בית עובד שם נר' דלא פליג על הכנה"ג אלא במ"ש דבליל י"ו יברך אבל במ"ש דיברך בליל שבת שחל יום ט"ו גם הב"ע הכי ס"ל והכי נקטי'. מיהו צ"ע עמ"ש הט"ז שם אחר שהסכים שיברך וז"ל ע"כ לא הביאו רמ"א והוא פלא דההגה בס"ב הביא זה ושו"ר שכן הק' הח"י סי' קצ"ד סק"ב ע"ש (א"ה ועי' להשב"י ח"א סי' י"א מה שהביא בשם הבה"ט ומה שכ' עליו וע"ע בהשמטות שבסוף ח"ב ועי' למוה"ר הרמ"ז זצ"ל בס' שם משה (שעם ס' דרך חיים נר"ו) סי' י"ב ד"ה וע"פ מ"ש בכונת הט"ז והוא דחוק מאד וצ"י וזה ל' הכנה"ג (שהזכיר ה"ה ז"ל) פשיטא לי דאין לקדש בשבת דכבר יכול לקדש בליל מו"ש שהוא י"ו למולד (ולכן) אין לקדש בשבת והגם דה' בב"י פ' דיום י"ו אינו בכלל אני מצאתי בשם תלמידי הר"ף והמאירי די"ו בכלל ומאחר דיש לו תשלומין בליל י"ו למה יקדש בשבת וי"ט דאע"ג דלפי' הסוברים דאין י"ו בכלל כיון שעבר ליל ט"ו א"י לקדש כיון דמצינו לרבוותא אלין דפוס' עד י"ו וי"ו בכלל מוטב שנאחר אותה עד י"ו מלקדש בשבת ויו"ט ע"ש והו'"ת דכיון דלרובא דרבואתא אין י"ו בכלל איך יכול להפקיע ממנו מצות קידוש הלבנה אליבא דרוה'"ף ולסמוך על הפוס' הנ"ל וכ"ש אם נפ' כונתו דבליל י"ו יקדש בשו"מ דק"ט איך סמך בזה על תלמידי הר"ף והמאירי נגד כל הפוס' די"ו אינו בכלל ולדידהו הוי ברכה לבטלה וע"ש מ"ש ה' ז"ל אח"ז וז"ל ואם אירע יום י"ו בשבת דלרובא דרבואתא וכמעט כלם זולתי תלמידי הר"ף והמאירי דאין לקדש בליל י"ו דשמא כבר עבר זמנה ונמצא שתים רעות עשה לקדש בי"ו ובשבת ע"ש וכיון דה' ז"ל חשש לרוה"פ אמאי באירע ט"ו למולד בשבת סמך על החולקים ועו"ק לפי הצד דיברך בלי שו"מ שהרי עיקר המצוה היא הברכה וקי"ל דברכה שאין בה הזכרת ה' אינה ברכה ואינו יונה י"ח בזה לכ"ע והא ודאי אין לומר דכל הפוס' הנ"ל מודו דהיכא שחל ט"ו בשבת דיקדש בליל י"ו שאין שום ט' בזה וע' להכנה"ג בחמרא וחיי שי' לסנהדרין דמ"א ע"ב שכ' דהתוס' בפ"ק די"ג ע"ב ד"ה שמור ותלמידי הר"ף והמאירי בכלליו ובשי' דעתם דיום י'"ו בכלל ע"ש ובשיירי הגה"ט או"ב ובתשו' הנז' לא הזכיר דעת התוס' ז"ל ובאמת דמדברי התוס' אין ראיה כ"כ ואדרבא מוכח אפכא שכ' וז"ל ועוד משמע בפ' היו בודקי' דחידושה של לבנה ממשיך עד ט"ו דאריו"ח עד מתי מברכי' על החדש עד שתתמלא פגימתו