אוהב משפט חלק א פז

א' והוי מתכוין נמי לחתיכת הראש שהוא כדי שיצחוק בו ול"ד כ' הרמב"ם שמכוין להריגה דהיינו לנטילת נשמה אלא ר"ל לחתיכה אבל אין לפ' דהרמב"ם מיירי שנתכוון ממש לשניהם כמו שהבין הכפו"ת והוצרך לזה דאל"כ הוי מלאכה שאצל"ג דא"כ אמאי ל"כ הרמב"ם בה' שאח"ז דמשאצ"ל הוא שנתכוון שיצחוק בו הקטן דוקא ואע"ג דבלא"ה כ' שם אופנים אחרים מ"מ אמאי נייד מהא א"ו כדכתיבנא דאף שא"מ אלא ליתנו לקטן מקרי מתכוין לחתיכה וכ"ר להרדב"ז בל' הרמב"ם סי' קמ"ט שכ' דחתיכת ראש הצפור אע"פ שא"מ למלאכה מ"מ לראש הצפור נתכוון והרי נעשה ע"ש משמע דר"ל כמ"ש. ומ"ש הכפו"ת דההפרש הוא דדשא"מ מכוין לעשות המלאכה ברצונו לשום צורך אבל לא לתכלית המלאכה וכו' ע"ש לע"ד א"ז במשמעות דשא"מ דמשמע שא"מ לאותה מלאכה עצמה וכן יש להוכיח כפי' הר"א מדברי הרשב"א בחי' לשבת דקל"ג גבי מילה בצרעת שהק' איך חשיב ליה דשא"מ והלא מכוין לקציצה אלא שא"מ לטהר ותי' דאי כתיב השמר בנגע הצרעת שלא תקוץ ה"נ אבל כונת הפ' שלא יטהרנו אלא בהוראת כהן ואנן הוא דאמרי' שלא יקוץ דבזה מיטהר ולכך כשקוצץ לשם מילה דשא"מ הוא אצל טהרה ע"ש משמע דכיון שאינו מכוין לגוף המלאכה מיקרי דשא"מ אבל אם נתכוון לגוף המלאכה מיקרי שאצל"ג ולפ"ד הכפו"ת אף אי כתיב לא תקוץ מ"מ מקרי דשא"מ כיון דמתכוין לצורך אחר אע"פ שמתכוין למלאכה עצמה והנה דברי הר"א הנז' הביאום האחרונים ונר' דהכי ס"ל וכ"נ ד' הרדב"ז שם בראש הסי' ומ"מ בנ"ד דהוי פ"ר דלא ניח"ל כמ"ש י"ל דגם לד' הר"א לא הוי אלא איסור דרבנן כד' התוס' שהבאנו לעיל

ומה שרצה ה"ה ז"ל להוכיח מדברי הר"ן דיש חיוב במגים שלא יקדיח לכאו' ילד"ח ולו' דכונתי איסור בעלמא דגזרי' אטו קודם שקלט כיון דאורחיה בכך להגיס תמיד ואתי למטעי אבל במשכן היו בקיאים ולא היו צריכים להגיס וגבי תבשיל כיון דהגסה עצמה גזירה ל"ג בהוצאת הכף שמא יגיס או דבאמת גם בהגסה עצמה ל"ג כיון דאין דרך להגיס וד"ז מחלוקת הפוס' עי' בד"מ והגה ס"ס שי"ח ובאחרונים שם. אבל ז"א דמסתמיות דברי הר"ן נר' דביורה קודם קליטה ואחר קליטה שוים וט' א' לשניהם וכי היכי דקודם קליטה אסור מדאי' ה"ה אח"כ וכ"נ מדברי הרמב"ן והרשב"א והמאירי בחי' לשבת די"ח דגם בשקלט אסור מדאו' דדרך להגיס שלא יקלוט הרבה או כדי שיקלוט כ"כ ע"ש הטוב וע"כ היינו כמ"ש ה"ה ז"ל

ולענין כפרת האשה שכ' ה"ה ז"ל דמ"ש ההגה בסי' של"ד אינו ענין לנ"ד שהוא מדרבנן ובשוגג היינו כמ"ש הרמב"ם פ"א ה"ג דבמקום דפטור אבל אסור איסורו מד"ס וכ"כ התיס' בביצה דכ"ד בד"ה ותניא וע' להזש"א בחי' שם בד"ח תוס' ד"ה ואינו ועי' לה"ה נר"ו בס'