עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאוהב משפט חלק א

אוהב משפט חלק א פא

Ohev Mishpat part 1 81 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואע"ג דבקערה לא שתי איניש לא מוכחא מילתא ואיכא איסור משמע דמן הסתם נמי ליכא אלא איסור בעלמא ואפי' את"ל דל"ד איסור קאמר מ"מ כשמפ' דלאוכל בעי ליה ל"ש קרבן דאין חיוב קרבן אלא לשוגג גמור וכאן אינו שוגג ומ"ש הרמב"ם בסחט לכלי שאין בו אוכל' דחייב איירי שסחט לתוך הכוס ורגלים לדבר דלשתות בעי ליה ואפי' יאמר אח"כ דכוונתו לאוכל לאו כמיניה א"נ בשסחט לקדירה בסתם אבל אם פירש דלאוכל בעי ליה דליכא הוכחה פטור וכן דעתי נוטה ע"ש וה"נ אין מעשיה מוכיחין דלקרב הבטול מתכונת דאדרבא מסתמא מסיחה דעתה מהבשול כיון דבאורך הלילה מתבשל מאליו ואף דאם הגיסה בסתם מתחייבת כמו בחולב לקדירה בסתם מ"מ כאן שאמרה דנתכוונה שלא יחרך המאכל פטורה

ועוד יש לפוטרה משום דהוי מלאכה שא"ץ לגופה וכדעת ר"ח והראב"ד ש דפטור וכ' הה"מ פ"א ה"ז דדעת האחרונים כן וכ"ד הרמב"ן והרשב"א ע"ש ועי' למרן בב"י סי' רע"ח וס"ס של"ד ע"ש וכ"נ דעת הטור ומרן בש"ע שם וא"כ מאחר דכונתה בהגסה רק שלא יקדיח התבשיל שהרי באורך הלילה היה מתבשל בלא הגסה וכמו שכן אמרה בפירוש ועיקר חיוב ההגסה הוא מפני שהיא מצרכי הבשול אבל שלא יקדיח לא היה במשכן וכנז' א"כ הו"ל מלאכה שאצל"ג כמו במכבה את הנר מפני שחם על השמן או על הנר והפתילה דחשיב מלאכה שאצל"ג. והגם דהרמב"ם ס"ל דמלאכה שאצל"ג חייב אנן נקטי' כדעת רוה"פ וכמו שנר' מדברי מרן וכנז' ואף דמרן בסי' של"ד הזכיר דעת הרמב"ם מ"מ דעתו להלכה כסתם. ובלא"ה כ' ה' חכמת שלמה הנד"מ בש"ע דפוס באלאבאן בסי' רע"ח ס"א וז"ל והנה בדין משאצל"ג עמ"ש בה' לולב סי' תרנ"א די"ל דבשוגג גם הרמב"ם מודה דמלאכה שאצל"ג פטור ע"ש ואף כי לא נמצא שם בסי' תרנ"א גילוי מזה מ"מ דעת ה' ז"ל דמידה הרמב"ם במלאכה שאצל"ג בשוגג דפטור ובנ"ד נמי אין לך שוגג גדול מזה דחשבה דמותר להגיס שלא יקדיח ומע"ש הכינה הכף בשביל זה וא"כ גם הרמב"ם ז"ל מודה דפטורה מחיוב חטאת וליכא אלא איסור דרבנן

והגם דהר"ן ז"ל הובא בב"י ס"ס שי"ח כ' דה"מ בקדירה הוא דבנתבשל כמב"ד מותר להוציא בכף ואין לחוש משום מגיס אבל בצמר ליורה לעולם אסור להגיס בו דאע"פ שקלטו את העין דרך הצבעים להגיס בהם תמיד כדי שלא יחרכו וה"מ בירושלמי ע"ש ומשמע דס"ל דיש חיוב במגיס בסממנים כדי שלא יחרכו וא"כ אף אין כונתה בהגסה זו אלא כדי שלא יחרך ה"ל כמגיס בצמר שביורה דלעולם חייב מ"מ נר' דע"כ צ"ל גם לדעת הר"ן דהגסה שלא יחרכו הסממנים מחום האש לא היה במשכן דאל"כ ק' איך התיר להוציא מהקדרה כשנתבשל כמב"ד ה"ל לאסור משום מגיס דגורם שלא