אוהב משפט חלק א עז

מדידה ומנין דהו"ל כמו פרעון ולכך לא נכנסו לרשותו אלא אח"כ אבל הה"מ מיירי שמביאם לשם דורון שא"ץ מדידה כיון דלדורון הביאם ויהיו מה שיהיו וא"כ מעיקרא הם ברשות הישראל ולכן ציין המ"א ע"ד הה"מ וע' בסס"י זה ר"ל דמשם מבואר במביאים בשביל חובותיהם ולא בשביל דורון דל"מ חפצי ישראל עד אחר מדידה ואף דמסתמיות דברי הה"מ מבו' דבכ"ע שמביאם לישראל מיירי מ"מ אין בזה כדאי לומר דפליג על ההגה מלבד דהסברא באמת נותנת כן דכל שמביאם לשם דורון דאינם מחוסרים מדידה ומנין חשיבי מתחלה של ישראל

ולדינא נר' דבנ"ד גם המה"ש אוסר דל"כ אלא דוקא בעודם בידו ממש דומיא דמוקצה דסי' ש"ח ס"ג אבל אם הסחורה על העגלה אסור לפנותה מן העגלה לבית הישראל כיון דאינו בידו ממש וה"ל כמפנה ממקום למקום ממש. ועדיפא מהא כ' ה' תוספת שבת ז"ל בהקדמתו לסי' ש"ח והביאו ה' כף החיים הי"ו שם אות כ"ז גבי טלטול מוקצה לצו"ג ולצו"מ דאף דרשאי להחזיק מוקצה בידו כ"ז שירצה מ"מ אסור להניחו מידו האחת לידו האחרת דהוי טלטול חדש ע"ש (ועי' להמ"א סי' ש"ח סק"ז דאם שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו יותר ומדמה לה לההיא דנטלו לצו"ג וצו"מ והתו"ש אות י"א כ' דאינו מוכרח גם האה"ע סי' רס"ו כ' לחלק בין כלי שמלאכתו לאיסור דתורת כלי עליו ורשאי עכ"פ לטלטלו לצו"מ ולהכי כשנטלו בהיתר יכול להוליכו למקום שירצה משא"ך מוקצה גמור והביאם הכה"ח וכ' עוד בשם הר"ז די"מ שאוסר במוקצה גמור וראוי לחוש לדבריו אא"כ במקום הפסד ע"ש וכ"נ דעת הפמ"ג בא"א סי' רס"ו אות י"ט ע"ש ולדבריהם צ"ל דעיקר התיר הה"מ הוא משום שהם של העכו"ם א"נ דכיון דהביאם הגוי ה"ל כמו שנטלם בהיתר לצו"ג וצו"מ). וכ"ש היכא שהעגלה אינה נכנסת לרשות ישראל דאיכא הוצאה מרשות לרשות דהגם דבעודה הולכת אין איסור משום מעביר ד"א ברה"ר וכמ"ש הכה"ח בסי' רס"ו אות כ"א בשם האחרונים דבעגלה ליכא משום שביתת בהמתו כיון שאינו עושה עקירה כיון שהיא מתגלגלת ע"ש מ"מ כשמגיע סמוך לרשות הישראל ונוטל הגוי הסחורה ומכניסה לרשות הישראל ודאי אסור. וע' להכה"ח נר"ו סי' ש"ז אות קנ"א בשם הפתה"ד אות יו"ד שכ' בשם מהר"י אשכנזי בעל בית עובד בתשו' כ"י שנשאל בגוי שהביא על עגלותיו סחורה לישראל ורוצה לפנות ולילך לו עם עגלותיו ולא ימתין למו"ש אם יכול הישראל לפתוח לו חדר לשים הסחורות ודייק מדברי ההגה לאסור מדהוצרך לט' דהגוי מודד ומונה בשלו אבל אם הסחורה של ישראל אסור משו' דהוי שבות דשבות ע"ש והיה נראה לומר דמיירי שיש איסור הוצאה מרשות לרשות ולזה לא התיר כנדון הה"מ שהביא המ"א וכפי' המהח"ש ומה שכ'