אוהב משפט חלק א עו

הכרח לאשוויי פלוגתא ביניהם בזה אי חשיבי חפצי עכו"ם והיינו מ"ש הה"מ כיון שהם ביד הגוי ור"ל ברשותו דעדין הם שלו וזהו מאי דאשמעי' דאף כה"ג חשיבי חפצי עכו"ם וכ"מ מדכ' בתחלת דבריו דע שאמירה לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו שרי ומשמע דזהו ט' ההתר בכאן ואי איתא דבמביאן לישראל עיקר ההיתר הוא משום דכיון שהם בידו יכול לומר לו לטלטל א"כ כ"ש דמט"ז יש להתיר בשל הגוי ממש ומפקידן אצל הישראל א"ו דט"ז אתרוייהו קאי וכן הבין המ"א שזהו עיקר הט' וכמו שסיים ע"ז שכ"כ הרקנ"ט וגו' ומה שציין לס"ס ש"ז הוא לענין דכיון דהם של הגוי שרי ומה שציין לסי' ש"ח ס"ג (כצ"ל) הוא לענין מה שמבואר מדברי המ"מ לאסור משום טלטול וע"ז ציין למ"ש שם דכלי שמלאכתו לאיסור אסור בטלטול אם אינו לצורך גופו ומקומו ובא לאשמעי' דגם בנדון דסי' ש"ח ס"ג מיירי הרמב"ם דגם זה לא הותר אלא בחפצי עכו"ם ול"ד במוקצה מחמת ח"כ וכ"נ שהבין כן ה' חיי אדם כלל ס"ב ס"ד שכ' אבל מותר לומר לו בשל בשר שלך וכן נכרי שהביא חפציו לבית ישראל בשבת אפי' הם דברים המוקצים ואפי' הביאם לישראל מותר לומר לו הניחם בזוית זו ע"ש משמע דט' אחד לשניהם דמותר לומר לגוי לעשות מלאכה בחפצי עצמו וכדכתי'. ומעתה אין ראיה מדברי הה"מ להתיר בשל ישראל ומטעם שהם ביד הגוי אין להתיר וכההיא דסי' ש"ח די"ל דבישראל ממש הוא שהתירו הפו' אם הם בידו דלא אתי למסרך לעשות במתכוין משא"כ בגוי דחיישיי' שיאמר לו וכה"ג כ' העה"ש או"ח סי' של"ז ועי' לרש"י בביצה די"ז ע"ב בד"ה שאני וע' להמ"א סי' רס"ו ס"ק י"ט דס"ל דטפי עדיף שלא יבא לידי כך. אבל מל' שהם ביד העכו"ם דנקט המ"א ול"כ כיון שעדין ביד העכו"ם משמע כהבנת המחה"ש וכן מדכ' בסו"ד ולא הוי שבות דשבות כיון וגו' משמע דאי מלאכה גמורה לא היה מתיר וצ"ל דהה"מ בתחלת דבריו נתן ט' משום דאפי' מלאכה גמורה וגו' ונ"מ בט"ז להתיר אף במלאכה ממש וכן להתיר אף אחר שהניחם ושוב כ' דהרמב"ם בחפצי עכו"ם ומ"מ גם במביאן לישראל שרי כיון שהם בידו וכפי' המחה"ש. וה' חיי אדם מפני שראה דהה"מ התיר בשניהם כ' שניהם בחדא מחתא ולא הוצרך לפ' דדוקא בעודם בידו ומה שהוצרך ההגה להתיר מט' דמחוסרים מדידה ומנין דמשמע דאי לא"ה אף שהם ביד הגוי אסור אפ' דהוצרך לזה משום איסור המדידה והמנין גופייהו אבל משום טלטול אה"נ דכיון שהם בידו יש להתיר בפשי' ועוי"ל שהוצרך לזה להתיר אף אחר שהניחם הגוי בבית הישראל דהשתא אינם עוד בידו ולזה התיר מט' דמחוסרים מדידה ומנין דחשיבי כשל עכו"ם. אמנם בעיקר מ"ש המה"ש דפליגי הה"מ וההגה אי כה"ג חשיבי חפצי ישראל נר' דאינו מוכרח די"ל דל"כ ההגה דחשיבי חפצי עכו"ם אלא במביאין בשביל חובותיהם שצריכי'