אוהב משפט חלק א עג

לאוכל וכאוכל דמי ולית ביה משום גזירת מש"ז ואולי י"ל דמזה השמיט מרן בש"ע הט' שכ' הטור משום מש"ז כדי לאסור גם כשנחלב לתוך הקדרה דלית ביה גזירת מש"ז וצ"ל לפ"ז דהטור לא אסר אלא לתוך הקערה אלא שזהו דוחק ולכ"ן דכיון דאסור לחלוב אפי' לתוך הקדירה דהך דחולב עז אינה אלא ביו"ט ולא בשבת ואם חלב חייב דחולדה דדישה הוא והוי בורר אוכל מתוך פסולת א"כ גם החלב אסור דגזרי' שמא יחלוב ומ"ש הטור משום מש"ז היינו לו' שהוא מענין מה שגזרו על מש"ז משום שמא יסחוט ה"נ אסור החלב שמא יחלוב וע' להרמב"ן בחי' פ' חבית דנר' מלשונו כמ"ש וזה נר' כונת השש"א שהק' מדאמרי' בפ' חבית דחמ"ד חולב אדם וגו' ואמאי נגזור משום מש"ז ר"ל דכיון דהטור כאן כ' דהחלב אסור משום מש"ז ולא חלק בין לתוך הקדירה או לתוך הקערה מוכח דלה"ט אסור גם לתוך הקדיר' וא"כ הגם דלחלוב לתוך הקדירה ביו"ט מותר מ"מ החלב ה"ל לאסור ותי' דדוקא היכא דאסור לחלוב לתוך הקדירה כמו בשבת החלב נמי אסור דחיישי' שמא יחלוב אבל ביו"ט דמותר לחלוב גם החלב מותר דל"ש ביה גזירה שמא יחלוב דלתוך הקדירה מותר וניחא מה שתמה ה"ה ז"ל ע"ד וע"ד המחה"ש דכונתם ברורה כמ"ש ומ"ש השש"א דלהרמב"ם בחולב לתוך האוכל דאסור אינו אלא משום מוקצה ולא משום מש"ז היינו דלהרמב"ם גם בשבת לתוך האוכל פטור וכיון דלית ביה אלא איסורא בעלמא ואינו חייב חטאת ע"כ דמותר לחלוב מה"ת ע' להרמב"ם פ"א ה"ג (ומ"ש בעו' בהג' לסי' ט"ו) וא"כ לא הו"ל לאסור החלב מט' מש"ז דהוי גזל"ג וע"כ משום מוקצה ומ"מ כבר כתבנו דמדברי הטור מוכח דיש איסור בנחלב בשבת אפי' לאוכלין גם משום מש"ז ואין סתירה לזה מדהשמיט מרן טעמא דמש"ז די"ל דקיצר בלשונו ולא הוצרך לבאר הטעם ולעולם מודה להטור. באופן דבשבת מלבד איסור מוקצה יש איסור ג"כ משום מש"ז אע"פ שנחלב לאוכלין והעה"ש שכ' דהמקיל לא הפסיד מלבד מ"ש ה"ה ז"ל דאין זה אלא להלכה. בלא"ה נר' פשוט דדוקא ביו"ט הוא דכ"כ ולא בשבת ועדיפא מזה כ' המ"א ס' תק"ה דמשו"ה מרן בסי' ש"ך אחר שסתם להתיר בשוחט אוכל לתוך אוכל כ' דר"ח אוסר ושם סתם להתיר לחלוב לתוך האוכל ולא הזכיר סברת האוסר משום דביו"ט דעתו להקל ע"ש והיינו דביו"ט דעתו להקל לגמרי ובשבת חשש לדעת הא סריס (וע' בסמוך) וכ"ש הכא בחליבה בשבת דרוה"פ אסרו י"ל דאפי' בבהמת גוי וחולב לתוך הקדירה מודה העה"ש דאסור וכמ"ש ה"ה ז"ל דכיון דאסור לשוחטה בשבת חלבה נמי אסור ודוקא ביו"ט הוא דיש צד להקל בזה כיון דמותרת בשחיטה וכ"ן מדברי המ"א שלא הזכיר היתר בבהמת גוי אלא גבי יו"ט עס"י תק"ה סק"ג אבל גבי שבת לא הזכיר היתר זה וכ"ש לפמ"ש דבשבת