אוהב משפט חלק א ע

שד"ש במקום מצוה וע' להגאון הראש"ל בסה"ק עולת איש סי' י"א ושאל האיש סי' ה' ודברי הפו' שציין בזה ע"ש וכן הסכים מוה"ר מהר"ם שתרוג נר"ו להתיר בנ"ד בתשו' לידי"ן הרמ"ח הי"ו מט' דהוי שד"ש במקום מצוה זת"ד נר"ו. ואף דבתשו' מן השמים אסרו בזה י"ל דמיירי שאינו לצורך מצוה ועוד דאנן קבלנו הוראת מרן שפ' דשד"ש מותר במקום מצוה וע' לה' שם הגדולים ז"ל מה שהאריך בענין תשובת מהר"י ממרוי"ש הנז' ולהטה"ש יו"ד סי' קכ"ב סוף אות ט"ו ע"ש]

סימן י"ג

שאלה הנה שמעתי על כפר גבללי ששותים החלב שחלבו גוי מבהמותיו בשבת ואפי' נחלב לתוך הקערה ואומרים שהורה להם כן חכם בעוז ביודעו ומכירו יראת ה' היא אוצרו בהיותו אצלם וכעת נסע לדרך רחוק' ועמדתי מרעיד מאיזה מקום יצא לו היתר זה והן בעון הדור פרוץ ושומעים למקיל ובכן אמרתי אל לבי לראות בספרי דבי רב אם יש מקום להוראת החכם הנז' או לא

תשובה איתא בשבת דף קמ"ד ע"ב אמר ר"י א"ש סוחט אדם אשכול ענבים לתוך הקדירה ולא לתוך הקערה אר"ח מדברי רבינו נלמוד חולב אדם עז לתוך הקדירה אבל לא לתוך הקערה וכ' התוד"ה חולב משם ר"ת דדוקא ביו"ט אבל בשבת דלא חזי לשחיטה כשחולב הוי כנוטל אוכל מתוך הפסולת ע"ש וכ"כ הר"ן והובא בב"י סי' ש"ך בטעם הרי"ף ז"ל דבשב' מותר לסחוט אשכול ואסור לחלוב עז משום דאשכול גופיה ראוי לאכילה משא"ך בעז דל"ח בשבת כלום והו"ל בורר אוכל מתוך הפסולת ע"ש ולפ"ז כיון דט' משום דל"ח בשבת ה"ה דאם נחלב כבר החלב עצמו אסור משום מוקצה וכ"כ הריב"ש סי' קכ"א לדעת הרי"ף ודעמיה דדברי ר"ח ביו"ט דוקא משום שהאשכול מותר בשבת לאכילה אבל הבהמה שאסורה בשבת דמחוסרת שחיטה גם חלבה אסור משום מוקצה וא"ך למאי דפ' מרן בב"י סי' ש"כ כדעת הרי"ף ודעמיה ואח"ז נמשך בש"ע שלא הביא שם דינא דחולב כמו שהביא דינא דאשכול אלא גבי יו"ט בסי' תק"ה גם אם נחלב בדיעבד אסור אותו חלב וכ"מ להמג"א סי' ש"ה סקי"ב שכ' דהחלב אסור אפי' חולב לתוך אוכל דכיון דהבהמה א"ר לאכילה הוי מוקצה וציין לסי' תק"ה ושם אסר החלב שנחלב בשבת אפי' לתוך האוכל והבהמה עומדת לאכילה כמ"ש בסי' ש"ה ע"ש ולפ"ז גם בבהמת גוי דאין בה מוקצה דשל גוי מוכן הוא וכמ"ש בהגה סי' ש"י ס"ב ובב"י שם ובסי' תצ"ז ותצ"ח מ"מ כיון דאינה ראויה לאכילה בשבת הוי מוקצה