אוהב משפט חלק א סט
Ohev Mishpat part 1 69 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →אפ' ולא קמכוין ופי' לא אפ' הוא שיש לו לעשות אותו דבר עכ"פ ואע"פ שאפ' לעשות אותו בדרך אחרת וכו' ע"ש ומ"מ הק' השע"ה עליו לפי הס"ד מסוגיא דמודר הנאה מחבירו וגם אמאי לא דחה תי' זה משם ותי' בדעתו דסתם מודר הנאה לא נתכון לד"מ וכ"ז לפי הס"ד. ובזה א"ש משה"ק ה' וישב משה סי' קכ"ה ע"ד ה' שרשי הים ז"ל דהרי הרשב"א כ' דאין לומר דגבי הנאת תשמישך אסור משום דאפ' באחרת דא"כ אם אסר כל הנשים וכו' וה"נ איך אפ"ל דההיא דמעין משום דאפ' באחר דא"כ אם אסר כל המעינות לא חל הנדר ועוד דהרשב"א בחי' לסוכה דל"ה כ' דאפי' אפ' באתרוג של התר מקרי לא אפשר ע"ש דכונת השה"י דלכך הוצרך הרשב"א לחלק בין אפ' או לא ולא כ' בפשי' כטעם הר"ן משום דהוי הנאת הגוף וכההיא דמעין והזאה משום דש"ה דאפ' בע"א ולזה אסרי' היכא דאיכא הנאת הגוף ולכן כ' הרשב"א דה"נ אפ' לקיים פו"ר באחרת ודמי להזאה ומעין ואסור משום דאיכא הנה"ג ודחה הרשב"א לתי' זה דא"כ אם אסר כל הנשים וכו' ותי' באופן אחר ותו אין אנו צריכים לחלק בין אפ' ללא אפ' ושרי בכ"ע. העולה מזה דלמסקנת הרשב"א אפי' דאפ' בע"א שרי ומינה לנ"ד וכ"מ מדברי הטור הנז"ל דחשיב לההיא דס' ללמוד בו כשאר צו"מ דלא אסר אלא להסו' דלא הותר אמירה לגוי אלא בדבר שדוחה שבת ע"ש ואי משום שיש אוסרים כשיש הנאת הגוף וכנז' כבר הוכחנו בדעת מרן לחלק כמ"ש העה"ש בין היכא דהנאת הגוף לא באה מחמת המצוה ובין היכא דא"א למצוה בלא הנה"ג וגם למ"ש העה"ש שם ובסי' תקפ"ו דקול שופר וצל סוכה ל"ח כ"כ הנאה ע"ש ה"נ י"ל דהנאת הנר דכותה (ולכאורה יש להתיר בנ"ד למ"ש השד"ח בדברי חכמים סס"י מ"ז דאם איסור הנאה דבהדי המצוה אינו אלא מדרבנן גם הר"ן מודה דאמרי' מלל""ן גם דאיכא הנאה"ג אלא דה' גופיה בחלק הכללים מע' המ' כלל צ"ו הדר ביה מר מההיא וע' לה' קול צעקת הרועים נר"ו דקט"ו מה שהוכיח בדעת הרבה פוסקים דלא ס"ל חלוק הר"ן בין היכא דאיכא הנאה"ג או לא ע"ש ולא זכר ש"ר מדברי העה"ש הנז"ל דקול שופר וצל סוכה ל"מ הנאה כ"כ וע"ע לה' שה"י שם) גם י"ל דהנאת הגוף דהכא היא באה מצד המצוה דלולי מה שרוצים ללמוד היו הולכים לבתיהם לישן ואין להם הנאה מצד עצם הנר כלל ואפ' דבכה"ג גם הר"ן מודה וע"ע להעה"ש סי' תקפ"ו מ"ש משם הר"י והריטב"א ומ"ש שם משם הא"ר והב"ד ע"ש ובפרט דבנ"ד קיל טפי דלישראל שרי מה"ץ ועוד דאין בזה רק איסור מוקצה שאל"ע מה"ת וכמ"ש המט"י הנז"ל דגם דבעלמא אין להתיר שד"ש אלא במקום מצוה מוקצה שאני וכו' ואפ' דגם האוסרים שם הכא מודו ע"ש וע' להנובי"ק סי' ל"ח שהתיר לטלטל הגוי נרות הדולקות מעי"ך להעמידם מפוזרים בכל בה"כ ביהכ"פ משום דהוי ב