אוהב משפט חלק א סח

מצות לל"ן ע"ש והה"נ בנד דא"א למצוה בלא הנאת הגוף דאין יכולים ללמוד בלא נר יש להתיר אלא דהרשב"א בחי' שם הביאו העה"ש שם ס"ל דהיכא דאפ' לקיים המצוה בהתר ל"א מצות לל"ן ע"ש וה"נ אע"ג דא"י ללמוד בלא נר מ"מ אפ' שילכו למקום שיש אור ללמוד שם וכה"ג כ' המרדכי בעירובין פ' הדר בשם ר"מ גבי הבאת ס' ללמוד בו דכיון דאפ' שילך אצל הס' ללמוד בו אין להתיר ע"ש ומ"ש העה"ש דמגמ' דערובין דל"א משמע דגם בדאפ' בע"א אמרי' מצות לאו ליהנות נתנו ע"ש לעד"ן ליישב דעת הרשב"א דהנה השע"ה פ"א מה' שופר ופ"ח מה' לולב הוכיח דלא ס"ל להרשב"א כס' הר"ן הנז"ל מדלא תי' דהכא איכא הנאת הגוף כתי' הר"ן אבל תלמידו ה' שרשי הים ז"ל פ"א מה' שופר כ' דודאי גם הרשב"א מודה לס' הר"ן וכמבו' מדבריו בחי' ש ב ליבמות דק"ג אלא דס"ל דל"ד ההיא דהנאת תשמישך להנהו דמעין והזאה דהכא א"א לקיים מצות עונה זו בענין אחר ולזה אף דאיכא הנאת הגוף שרי וא"כ י"ל דגם היכא דאפ' בע"א שרי הרשב"א אי ליכא הנאה"ג וזהו מוכרח בדעת השה"י הנז' שכ' דהרשב"א מודה לס' הר"ן דכיון דגם היכא דאיכא הנאה שרי היכא דא"א א"כ אם נימא דבליכא הנאה גם בדא'"א אסור א"כ אין הדבר תלוי באפ' ולא אפ' ומעתה י"ל ההיא דערובין כמ"ש השע"ה ליישב סוגיא הנז' לדעת הר"ן דכיון שאין ההנאה נמשכת לו מגוף האיסור רק שגורם לו האיסור ליהנות אח"כ מבית המשתה ש"ד ולמ"ש דהיכא דליכא הנאת הגוף שרי הגם דאפ' בע"א א"ש מה שהק' השע"ה בה' שופר ע"ד הרשב"א ממודר הנאה מחבירו דמותר לתקוע לו מט' דמצות לל"ן אע"ג דאפ' באחר ולהאמור א"ש דכיון דליכא הנאת הגוף שרי ומשת"י השע"ה דס"ל להרשב"א דאין הטעם שם משום דמצות לל""ן אלא משום דסתם מודר הנאה מחבירו אין דעתו על דבר מצוה וכמ"ש התוס' בר"ה דכ"ח ד"ה המודר ע"ש קשה דא"כ בההיא דהנאת תשמישך נימא נמי דלא אסר אלא היכא שאינו לדבר מצוה ונתיר לו עד שיקיים מצות פו"ר ויש לחלק בדבר אלא דיש לתמוה עליו איך לא זכר ש'ר תשו' הרשב"א ח"א סי' תשמ"ו (והביאה הוא עצמו בה' לולב) דמודר הנאה מחבירו ונתן לו לולב יוצא בו ביום ב' משום דמלל"ן ע"ש ונר' שסובר דדברי הרשב"א שחילק בין אפ' בע"א או לא לא קיימי למסקנא שהרי סיים הרשב"א אלא שעדין ק"ל לפי תי' זה דא"כ באומר תשמיש כל הנשים עלי וזרע אין לו לא חייל נדרא עליה דמצוה הוא ומלל' ואפ' דהנאת תשמישך ל"ד אלא באומר גופך לתשמישך עלי וכמ"ש למעלה וזה לי נ"ל יותר עכ"ל הרי דחזר בו מהך סברא שחלק בין אפ' ללא אפ' וא"כ הך תשו' קאי בתר חזרה דגם דאפ' בע"א שרי וכ"כ הרשב"א בחי' לסוכה דל"ה וה"ד מהריט"א בגט מקושר (שבס' נאות יעקב) ד"ל דכל שאינו מתכוין ליהנות שרי דהוי לא