אוהב משפט חלק א סז

התה"ד סי' ע"ב ע"ש ודברי התה"ד פסקם בהגה סי' של"ג ס"א ע"ש ועי' למרן בתשו' אבק"ר סי' כ"ט שנשאל במי שהוצרך להביא פת וכיוצא בשבת או בשביל האורחים ע"י גוי מחצר שאינו מעורב והשיב דאם יש צורך גדול יש להתיר ע"ש וממה שלא התיר מצד האורחים נר' דלא הוי ד"מ וי"ל דאי ליכא צורך גדול כגון היכא שיש לו פת אחר ל"ח מצוה מצד האורחים כיון שיש לו מה ליתן להם. אמנם העה"ש סי' שכ"ה אות ב' (ושם בהשמטות) ורס"י של"ח כ' משם המרדכי פ' הדר בשם ר"י (נר' דצ"ל ר"ש) והריב"ש סי' שפ"ז בשם הרמב"ן דבמצוה שיש בה הנאת הגוף זולת עשיית המצוה כמו לקנות פת ולנגן בחופות אין להתיר שבות דשבות ע"ש וה"נ יש להם הנאה מאותו אור ונוח להם לישב באור מבחשך וכ"מ מדברי הריב"ש שם דנר חשיב נהנה וכ"כ ה' חיי אדם ה' שבת כלל ו' אות ו' דללמוד או לאכול בפני הנר אסור דדבר ידוע שהגוף נהנה מהנר אף כשלומד ע"ש וא"כ אין להתיר בנ"ד מט' דשד"ש וכו' ול"ד נ"ד לנדון ה' ישמח לב ז"ל שאומר לגוי להוציא הנר שאינו רק מניעת הצער ולא הנאה ל"כ בנ"ד דאיכא הנאת הגוף ולכאו' מוכח כן מתשו' מרן הנז"ל שלא התיר רק מט' צורך גדול ולא התיר מצד סעודת שבת שהוא ד"מ א"ו דכיון דאיכא הנאת הגוף לא שרי מיהו י"ל דהתם איירי שכבר סעד ולכך לא הוי מצוה או דלא שרי אלא דאין לו פת אחרת דהשתא הוי שפיר ד"מ וז"ש מרן דלצורך גדול יש להתיר ר"ל אם הדבר צריך להם שלא סעדו ואין להם פת אחרת והנה מוהרמ"ז זצוק"ל בסה"ב ויאמר משה סי' ה' כ' דמדברי מרן באבק"ר הנז' משמע דלא כהעה"ש ז"ל דאי איכא הנאת הגוף בהדי מצוה לא שרי והוא ק' דמרן לא איירי כלל מצורך מצוה ואדרבא יש ללמוד מדבריו להפך וכמש"ל ואולי דמוהרמ"ז זצוק"ל הבין דמ"ש מרן דאם יש צורך גדול וכו' היינו דאם עדין לא סעד ואין לו פת אחר יש להתיר והיינו משום מצוה ודייק מזה מוהרמ"ז זצוק"ל דגם דאיכא הנאת הגוף שפיר דמי א"נ דס"ל להרב ז"ל דצורך גדול ומצוה כי הדדי וכמו דבמצוה כ' העה"ש דהיכא דאיכא הנאת הגוף לא שרי כמו כן גבי צורך גדול שאין מתירים אלא בדליכא הנאת הגוף וכיון דמרן מתיר בצורך גדול גם דאיכא הנאה"ג ה"נ בד"מ מיהו מרן בסי' של"ח פ' להתיר גבי נגון וכ"פ סי' תקפ"ו סכ"א גבי שופר אע"ג דאיכא הנאת הגוף למי שתוקע בו וכמ"ש מרן שם ס"ה גבי מודר הנאה משופר וצ"ל כמו שחלק העה"ש גופיה רס"י תרכ"ט דשאני מודר הנאה משופר דהנאת הגוף לא באה מחמת המצוה דאי תוקע לו אחר ליכא הנאה אבל בישיבת סוכה דא"א למצוה בלא הנאת הגוף אמרי' מצות לאו ליהנות ניתנו ע"ש וה"נ גבי נגון וכן בההיא דשופר דסכ"א דא"א למצוה בלא הנאת הגוף שרי ולא ס"ל למרן כדעת הר"ן ברפ"ב דנדרים שהביאו העה"ש דגם בא"א למצוה בלא הנאת הגוף אמרי'