אוהב משפט חלק א סו

הדבר וטעמו ולא אתו למסרך ולדמות מלתא למלתא והביאו הכנה"ג והמ"א והמט"י והע"הש וכ'"כ ה' ראשון לציון ה"ד הע"הש שם דכיון דרבים טעו להטיב את הנר ולהחזיר הקדרה על האש דהכל א' אין לעשות אלא דוקא בצנעה ע"ש מבואר מדבריהם דחיישי' שיבאו לעשות שאר מלאכות ע"י עכו"ם וחושבים שהכל מותר וגם יוצא מזה דגם אם יש מבעלי תורה כיון שיש ג"כ שאינם מבעלי תורה יש להחמיר דחיישי' להנך דאתו לאסרוכי ומזה תשו' לדברי ההמ"ח זצ"ל שכ' להתיר גם לדעת הרדב"ז כיון דאיכא בני תורה וגם די"ל דדוקא בשל שמן ולאחר המח"ר יסלח צדיק דנר' שחשב דחיישי' לאותה שעה שאנו מתירים להם שמא יבאו לידי איסור מעין מ"ש הע"ש וס' הזכרונות ואי"ן כן מדברי הרדב"ז אלא כמ"ש וא"כ יש לאסור בכ"ע ועמ"ש הד"מ בסי' ש"ז אות ב' בכונת ראבי"א שהביא הב"י שם (האמנם אין לאסור עוד בנ"ד לפ"ד הע"ש דלא התירו אלא בנר של שעוה וכיו"ב דליכא למיחש שמא יטה ויבעיר וכ"כ ס' הזכרונות דאין להתיר בשל שמן דכבר חלקו האחרונים ע"ז עי' להמ"א והא"ר והמט"י והמאמ"ר וכן כתב המשד"ר ומ"ש אח"ז אחר שכ' זה וכו' מצאתי שכ"כ סה"ז וכו' לאו משום דמסכים לעיקר דברי סה"ז דחיישי' להא דשמא יטה שהרי מקודם כ' איפכא אלא דמייתי ראיה לענין דשייך בו הטיה ולכן יש לאסור אם הטה וכמ"ש מקודם אבל אין לאסור מחשש זה דשמא יטה וכמ"ש מקודם. ועוד נר' דבנר של גא"ז דנ"ד שרי לכ"ע כיון שהפתילה דחוקה ע"י המכונה והשמן רחוק מהאור ואינו במציאות שיקרב אל האור וכ"ר לה' ישמח לב שזכר ההמ"ח זצ"ל דנר זה עדיף משל שעוה ע"ש) ומן האמור מיושב מה שהעיר ההמ"ח זצ"ל ע"ד ה' ישמ"ל ז"ל דלא אתי עלה רק מט' דשד"ש במקו"מ לא גזור ולא זכר מדברי מור"ם והב"י סי' רע"ו כיון דיש סוברים דלא שרי רק בשהעכו"ם צ"ל וכן יש סוברים דאסור לומר לו להדיא וגם אין להתיר רק לבני תורה ובצנעה וגם זה אינו מוסכם לדעת מרן וכנז"ל

ומ"מ נר' להתיר בנ"ד מט' שכ' ה"ה ז"ל משם ה' ישמח לב ז"ל דשבות דשבות שרי במקום מצוה כמו שסתם מרן בסי' ס"ז ס"ה וכ"פ בסי' תרפ"ו סכ"א וכ"נ דעת ההג"ה וכן הסכימו האחרונים עי' להב"ח והברכ"י והעה"ש סי' ש"ז והשו"ג סי' תקפ"ו והמאמ"ר שם ע"ע וה"נ חשיב צורך מצוה מצד הלימוד ומצד המילה וכמבו' בטור סי' ש"ז משם התוס' דלהביא ס' ללמוד בו חשיב צורך מצוה ע"ש ומינה להביא הנר ללמוד לאורו ועי' להטור סי' של"ג בשם ראבי"ה דלנגן בחופות בכלי שיר חשיב ד"מ וכ"פ מרן שם ס"ב ועי' להשכנה"ג סי' ש"ז אות ג' דמנאן סמכו בעירם בשמחות וגיל או בג"ח ולאבלים שולחים מתנות וכו' ע"ש אמנם מ"ש ההמ"ח זצ"ל מצד האורחים כבר כ' הפמ"ג סי' ש"ז סק"ז דאם זמן אורחים מעירו י"ל דל"ה צורך מצוה עפ"ד