אוהב משפט חלק א סה

ושכ"מ בדברי הרא"ם והרדב"ז והגם דהמ"א ס"ל להתיר גם בשאין העכו"ם צ"ל וכ' שכ"מ מהמרדכי ואגודה ור"י והגה"מ ודלא כהש"ך גם כל האחרונים הבינו בדעת ההגה דמותר לו' לו להדיא להביא הנר וכ"נ ג"כ דעת הלבוש בהגה לסי' רע"ט והט"ז סי' שכ"ה דמקשו מסי' רע"ו ולא כ' לתי' בפשי' דהתם בשהעכו"ם צ"ל גם מדלא תי' הט"ז דלא התירו לומר להדיא משמע דס"ל דשרי בכל ענין גם באינו אומר להדיא ומדברי הלבוש שם מבו' דשרי לומר לו להדיא מ"מ יש להחמיר שלא לומר לו להדיא דהוי כעין ס"ס שמא כהאוסרים ושמא כהסו' דבעי' שהעכו"ם צ"ל ומה גם דנר' דדברי מור"ם בהגה הנ"ל אינם מוסכמים לדעת מרן בב"י סי' שכ"ה שפ' כדעת ר"י וש"פ שחולקים על ר"ת בעכו"ם שמילא מים לשתות מהם ישראל ע"ש וגם שכתבנו לעיל דיל"ח בין שיכול לעשות הדבר עצמו בהתר או לא כ"ז דוקא לשי' ההגה שפ' דבענין שא"י לעשות הדבר עצמו יש להחמיר כר"ת לצורך שבת יש לסמוך על סברת ראבי"ה שהתיר לכתחלה וכמבו' כ"ז בד"מ שם אות ד' ומבו' בדבריו בסי' ש"ז אות ב' דדברי ראבי"ה אזלי לשי' ר"ת אבל לדעת החולקים על ר"ת יש לאסור בכל גוונא וכ"ר למו"ה בס' אבני צדק זיע"א סי' עט"ר שכ' דס' הגה"מ בשם ר"ת היא סברת ראבי"ה וכבר כ' הד"מ דל"מ כן בסי' שכ"ה והב"ד המ"א שם סקי"ב ומהר"ם סי' רכ"ב וסי' תקנ"ח ומזה הסכים לס' הש"ך ובזה תי' דברי ההגה בסי' שכ"ה שכ' דיש להחמיר וכו' ע"ש ולכאו' ק' ע"ד דא"כ בעכו"ם שמילא מים לצרכו ולצורך ישראל מותר גם לר"י ומסתמיות דברי הפוס' ל"מ כן ונר' דל"כ כן רק לדעת ההגה עצמו אבל לדעת מרן שפ' כר"י ודעמיה אה"ן דאין חילוק וגם לצורך שניהם אסור. גם מהרש"א ז"ל בס' משד"ר כ' דלדברי הרשב"א שאסר בסחורה הנפסדת יש לאסור בטלטול הנר ע"ש ודברי הרשב"א פסקם מרן בסי' של"ד ס"ב וגם דלעיל כ' דל"ד דהתם מטלטל לצורך הסחורה עצמה ואין התר ע"י ישראל מ"מ דעת ה' דלדעת הרשב"א יש לאסור בכאן גם ראינו בשו"ת מן השמים למהר"י ממרוייש ז"ל סי' ד' וז"ל על שבות דשבות וביארתי שאלתי על טלטול הנר הדולק בשבת שהוא אסור משום שבות אם מותר לומר לגוי לטלטלו ממקום למקום שאפי' לישראל אינו אסור אלא משום שבות או אם נאמר אמירה לגוי אסור אפי' בדבר שאינו אסור לישראל מה"ת הואיל ואית ביה איסורא דרבנן והשיבו ואתה פה עמוד עמדי ואתנה לך התוה"מ אשר כתבתי להורותם לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה וכל הנוגע בדבריהם כנוגע בבבת עיני ובכ"מ חכמים עשו חזוק לדבריהם יותר משל תורה כ"ז השיבו עכ"ל ע"ש ודוחק לומר דמיירי שמטלטלו שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו. ועוד דכבר כ' הרדב"ז ח"א סי' נ' דאין ראוי להתיר דברים אלו אלא לאותם שהם בני תורה שיודעים עיקר