אוהב משפט חלק א סד

על ר"ת (וע' למהרש"א במשד"ר סי' רע"ו) ע"ש ויותר נכון לשי' לומר דגם מה שציין לסי' שכ"ה כונתו ג"כ דשם מבו' שלא כדעת ר"ת שהרי סיים להחמיר וכמש"ל בדעת הפמ"ג לחד תירוצא אלא דבאמת לקעד"ן דאין ראיה משם וכדכתי' גם מ"ש הפמ"ג בדעת הלבוש ק' דבהגהת הלבוש סי' רע"ט הק' מדברי ההגה שם ע"ד אלו וחילק בין צריך לגוף הנר לצריך למקומו ולדברי הפמ"ג אמאי לא משני בפשי' דהכא שאני דגם העכו"ם צ"ל א"ו דס"ל להלבוש דגם באין העכו"ם צ"ל יש להתיר ומהט' שכ' שם בהגה סי' רע"ט ומ"ש בסי' רע"ו בט' ההתר לפי שאינו עושה הדלקה שהוא איסור דאו' אלא טלטול הנר בעלמא ע"ש היינו כמ"ש הגהמ"י דהואיל ואי בעי יש' לאתויי מה"ץ אבל לגבי הדלקה אין להתיר אמירה הואיל ויכול להביא בלא נר ע"ש וס"ל הט' דלגבי איסור דאו' ל"מ טעם זה וכן הבין המחה"ש ע"ש (והגאון מהר"א מווילנא ז"ל בסי' שכ"ה כ' דמדקאמר הגה"מ לאסור ההדלקה שהרי ד"ז אין הישראל יכול לעשותו משמע דגם בדאורייתא סמכי' אט'"ז ע"ש ולכאו' ק' דהרי הגה"מ סיים וגם בד"ז יש צד התיר דהא אי בעי מייתי בלא נר ומ"מ אין להקל וכו' מבו' דגבי הדלקה גם דשייך ט"ז דאי בעי' וכו' החמיר בזה ואולי דס"ל לה' ז"ל דט' דאי בעי מייתי בלא נר ל"מ כ"כ כיון דא"י לעשות עיקר ההדלקה אבל גבי טלטול יכול לעשות הוא גם דטלטול ולכן לא כ' הט' גבי טלטול דאי בעי מייתי בלא נר ואה"ן דבכה"ג שיכול לעשות הדבר עצמו בהיתר גם בדאורייתא שרי) ואולי שלא היה ביד הפמ"ג הלבוש עם ההגהות ולכן הבין כנז'. וע' להא"ר סי' רע"ו סק"ט שכ' וז"ל מותר וכו' דוקא לצורך שבת התירו כמ"ש הגהת הלבוש סי' רע"ט ומ"א כ"כ בשם גיליון ש"כ והוא תמוה גם מה שה"ר מהגה"מ ומרדכי ואגודה ור"י שמותר אף של"ץ לענ"ד מוכח למעיין במקורם להפך ע"ש (הוא שייך לדברי ההגה ס"ג ומותר לומר לגוי וכו' ונכתב שלא במקומו כסדר הלבוש שכ' דברי הי"א דסס"ב בסס"ד ועליה קאי הציון מותר וכו' וכנודע שהא"ר נתחבר על הלבוש) ודבריו תמוהים לע"ד דדברי הש"ך שהביא המ"א אינם ענין כלל לדברי הלבוש בהגה ואיך ערבינהו ותנינהו בחדא מחתא ואולי דגי' אחרת הי"ל בדברי המ"א בשם הש"ך הואיל והוא צריך לו והבין הכונה דצריך לו הישראל לצורך שבת משא"כ בסי' רע"ט שאינו לצורך שבת שא"ץ לנר עצמו להאיר ואכתי יל"ד בדבריו דמתחלה כ' והוא תמוה ומשמע דכונתו על סברת הלבוש והש"ך ושוב כ' ע"ד המ"א דמותר אפי' של"ץ דמוכח למעיין במקורן להפך ע"ש והיינו דלא שרי רק לצורך וכס' הלבוש והש"ך וצי"ב

המורם מכל האמור דמההיא דסי' רע"ו אי"ר להתיר בנ"ד דדעת הש"ך שהביאו המ"א דאין להתיר רק בשהעכו"ם צ"ל וגם נתבאר לעיל דדעת מהר"ם מרוטנבורק בתשו' דלא שרי לומר לגוי להדיא גם לדעת ר"ת