אוהב משפט חלק א סג

ר"ת הוא מההיא דעכו"ם שמילא מים לבהמתו וכו' בשבת דקכ"ב ופסקה מרן סי' שכ"ה ס"י וכמ"ש התוס' ד"ה משקה בשם ר"ת דישראל עצמו מותר דאפ' לשתות בהתר ע"ש וכיון דבהגה שם כ' דיש להחמיר וכו' ה"ה הכא וכן הק' שם הט"ז ומזה הוציא הש"ך דמיירי שהוא ג"כ לצורך הגוי וכה"ג כ' המ"א שם סקכ"א גבי שכר ע"ש וכן תי' הא"ר שם אם מדאסרי' בסי' של"ד ס"ב לומר לגוי לטלטל הסחורה הנפסדת והכא שרי. ולכן כ' הש"ך דהכא איירי שהגוי ג"כ צ"ל וע"פ סברא זו נתישב לו בפשי' הקו' מסי' רע"ט ולכן ציין לשם. א"נ י"ל דגם הש"ך ס"ל להתיר לומר לגוי להדיא ומ"ש ע"ד המ"א דר"ת מתיר בכ"ע לאו מדהתיר לומר לו להדיא וכמש"ל אלא כונתו דכיון דבדברי הרא"ם נזכר להדיא כדי שתקח הנר להאיר לעצמה ובדברי ר"ת לא נזכר זה משמע דמתיר גם באין העכו"ם צ"ל וכ"ר להמחה'"ש ע"ש

ודע דראינו להפמ"ג בא"א סקי"א שכ' וז"ל ועי' לבוש כאן במ"ש דלא עושה מלאכה ד"ת היינו נמי מהני טעמים דגם לעצמו הוא עושה העכו"ם וכל שעושה לצורך שניהם אפ' שרי מדרבנן עי' אות ו' ולט' המ"א י"ל דלצורך שניהם אסור בדרבנן כל שאין מצוה וכאן הואיל ויש התר לישראל מן הצד ע"ש. והנה מ"ש דלהמ"א לצורך שניהם אסור בדרבנן לכאו' משמע דגם המ"א מצריך שהעכו"ם צ"ל אלא דבעי' ג"כ שיש התר ליש' וק' מהיכן יצא לו זה בדעת המ"א ואדרבא בדבריו מבו' מכו' להפך שכ' דר"ת מתיר בכ"ע ושכ"מ מהנה"מ ומרדכי ואגודה ור"י ע"ש גם בסי' רע"ט תי' לקו' מסי' רע"ו ע"ש ול"כ בפשי' בההיא דסי' רע"ו איירי בשהג"י צ"ל והנר' בכונתו דבלא ט' דיש התר לישראל גם לצורך שניהם אסור מדרבנן אבל כאן דיש התר לישראל אה"ן דשרי גם שאין הגוי צ"ל א"נ י"ל דהנה המ"א אחר שכ' דר"ת מתיר ושכ"מ מהגה"מ וכו' ציין לסי' שכ"ה וסי' של"ד ס"ב והבין הפמ"ג בכונתו דהגם דבהגה"מ וש"פ משמע דל"ב צורך שניהם מ"מ מסי' שכ"ה ושל"ד מוכח כהש"ך אמנם לע"ד לולי דבריו נראה בכונת המ"א דע"פ הט' שכ' הגה"מ דלישראל שרי בטלטול מה"ן מיישב מאי דקשה מסי' שכ"ה ס"י דשם כ' להחמיר ולא הקיל רק לצורך שבת ושה"ד גם דאינו אלא טלטול בעלמא ע"ש וכנז"ל דהתם שאני שאין היש' יכול לעשות הדבר עצמי בהתר רק שיכול לילך שם ולשתות וס' זו ל"מ כ"כ (וכמש"ל) וכ"כ המה"ש לתי' הקו' מהתם וגם הלב"ש כ' דדוגמא לד"ז בסי' שכ"ה ע"ש גם מיושב מאי דק' מסי' של"ד ס"ב דאסר מרן לו' לגוי לטלטל הסחורה הנפסדת וכו' ע"ש דכיון דעיקר ט' ההתר אינו אלא משום דלישראל שרי טלטול מה"ץ דוקא לצורך גופו התירו וכמ"ש המ"א סי' רע"ט סקי"א ע"ש ואפ' לכוין בזה גם הגהת לבוש שם וע' להלב"ש שפי' כונת המ"א במה שציין לסי' של"ד דיש אוסרים וחו'