אוהב משפט חלק א נט

הט' משום דאם הוסיף שבח אחר א"ץ לחזו' וכמ"ש בסי' ר"ט ע"ש נר' ברור דאף דהשבח הזה שמוסיף אין לו שום שייכות לברכה שבירך אין קפידא. ומ"ש ה"ה ז"ל להוכיח דאין לחוש להפסקה באמצע תפלה מההיא דסי' ק"ח בהזכיר מאורע שאר ימים בתפלתו דל"ה הפסק ופליגי האחרונים ז"ל אם דוקא בתפלת התשלומין או גם בתפלה העיקרית וסב"ל ע' ג"ך לה' בית יהודה עייאש א"ח סי' ד' והו"ד לה' י"א מ"ב סי' ק"ח הגהב"י אות ה' והברכ"י סי' תרס"ח במי שאמר בתפלת שמיני עצרת את יום חג הסוכות הזה את יו"ט מ"ק הזה דיצא בדיעבד מההיא דסי' ק"ח ע"ש משמע שדעתו כהסו' דאין חילוק בין תפלת תשלומין לתפלה העיקרית וכמבו' שם בברכ"י. וליכ"ל שיחזור בנ"ד להתפלל בתורת נדבה דבשבת אין להתפלל נדבה וגם תפלת מוסף אינה באה נדבה עי' למרן רס"י ק"ז ולהמחב'"ר סי' רס"ח אות ו' בשם הרמ"ע ומ"ש ע'"ד

] סימן י"ב

שאלה מי שהיה לו ברית מילה ביום ש"ק והמנהג להתאסף וללמוד בליל המילה בזה"ק סוף פ' לך לך ונתאחרו הקרואים מלבא עד שהנר קרוב לכבות והיה שם בבית אחרת נר של גא"ז דולק ורצה להביאו לשם ע"י גוי ות"ח א' מנעו דאמירה לגוי שבות ונשאלתי לחות דעתי בזה

תשובה כ' מרן בב"י סי' ער"ו בשם הגהות (מיי') פ"ו שר"ת מתיר שילך עכו"ם עם ישראל בנר הדולק כדי למשוך היין ולהביא לחם דהא טלטול נר אינו אסור אלא משום מוקצה דשרי לישראל ע"י טלטול מן הצד הלכך כי שקיל ליה עכו"ם שלא מן הצד לית לן בה וכ"כ ר"י בח"ב שר"ת עשה מעשה וכו' ושכ"כ הר"מ וגם בהגמ"ר פ"ק דשבת התיר לומר לעכו"ם להביא נר הדולק וכו' וכ"פ בהגה שם ס"ג וא"כ בנ"ד נמי יש להתיר טלטול הנר הנז' ע"י עכו"ם כיון דלית ביה לא כבוי ולא הבערה אלא טלטול בעלמא ובפרט דאיכא צורך מצוה שילמדו לאורו וגם לכבוד האורחים הקרואים הבאים ללמוד וגם לכבוד המילה שרגילים ללמוד בזה"ק הנז' בליל המילה. והגם דהמ"א שם סק"י כ' בשם הרדב"ז דאין להתיר אלא לבני תורה דילמא אתו למסרך ע"ש י"ל דכיון דבנ"ד איכא בעלי תורה ליכא למיחש ועוד דהמ"א שם סיים משם ס' הזכרונות דבנר של שמן אין להקל כלל וכ' עליו אבל בפוסקים משמע דשרי וכו' ע"ש וכפ"ז י"ל דגם הרדב"ז לא אמרה אלא בנר של שמן דיש חשש איסור תורה וגזרי' דילמא אתי למסרך אבל בנר של גא"ז כנ"ד דלית ביה שום חשש שפיר יש להתיר ע"י גוי. ועוד דכיון דאיכא צורך מצוה י"ל דגם הרדב"ז מודה: